קבלתי השבוע אימייל
מתלמידה יקרה שלי בשם: מרים שוחט
והפעם החלטתי לשתף
אותכם (באישור שלה כמובן) בשאלה וכמובן בתשובה
להלן המייל:
הי אסף
קודם כל מה שלומך.
רציתי לפנות דרך הבלוג
אך לא מצאתי איך לעשות זאת. אולי תדריך אותי.
ראשית – רציתי להגיד לך
שהייתי תלמידה טובה ושאני עושה חיל עם האגחים. לאור מצב האינפלציה בארץ ובעולם
קניתי אגח מדינה הכי ארוכות שיש וגם הוספתי אגח קונצרניות מחמ 5-7 שנים ומרוצה
מאד. לגבי מניות – אני מחכה קצת. (ביניהן גם אגח תשואות ישראלי וגם קצת) JNK
שאלתי – לגבי
הקונצרניות (לגבי אגח מדינה הארוכות אעקוב בעצמי). איך בימים אילו אתה מזהה אם הן
מעל לערכן וצריך למכור. מה צריך להיות המירווח המינימלי בשקלי ובמדדי.
אתה יכול לענות בבלוג
אם תרצה.
תודה רבה
מרים שוחט
למרים
שוחט היקרה,
ברשותך,
הרשי לי לברך על הקשר הקצף, שנוצר עם רוב קבוצות שהנחתי. תשובה לשאלתך בנויה
ממורכבות המכלילה את משנת השיווק.
להגיע אל מרווח המדויק כדי,
לקנות /או למכור אינה כללית ומוכללת. אלה, היא ספציפית ומותאמת אישית (אידוודואלית) למשקיע
מסוים הלוקח בחשבון את רמת הסיכון, שהוא מוכן לקחת.
לכן, יש לבחון את ההיבטים הבאים כגון:
ראשית –מרים, חשוב לדעת כי,
אין הבדל בין מרווח שקלי או מדדי – ובנוסף עליך, לבחון( באופן מדויק את גודל
המרווח שלך, בין אגרת חוב ממשלתית תואמת קרי אגרות חוב קונצרנית צמודת מדד. כנגד, אגרות חוב ממשלתית צמודת מדד.
הבהרה- מרווח ממשלתית הינו
המרווח בין הריבית הממשלתית באגרת חוב ממשלתית, לבין, אגרת חוב קונצרנית עם אותה
הצמדה (שקלי או מדדי). ככל שאגרת החוב הקונצרני מסוכנת יותר, אזי עליך לדרוש, בשל הסיכון
הרב ריבית גבוהה יותר. פיצוי על הסיכון.
דבר נוסף עליך מרים
לדעת. ישנם מספר סוחרים ואנליסטים אשר
מנסים לקבוע מהו המרווח הנכון ולמעשה מתפרנסים מזה לא רע. בכלל הם, קונים כאשר
לדעתם המרווח גדול מידי ומוכרים (בחסר) כאשר קטן מידי.
עובדה חשובה- מרים, נעשה לראשונה בארץ רמת דירוג כחול לבן
כלומר, שלנו.
רמת דירוג זו, מגדירה את גודל רמת הסיכון:
למשל, חברה מדורג נמוך או שאין דירוג בכלל או/
החברה נתקלה בקשיים כגון מימון ומכירות, אפיק, רמת מינוף, תחרות בענף.
ואילו, אגרות החוב הקונצרניות, אגרות החוב של הבנקים
מדורגים הגבוה ביותר. ולכן, המרווח יהיה נמוך מאד ביחס לאגרות ממשלתיות ועדיין
מרווח בין 0.6-0.5 נמוך.
לדעתי, לא מומלץ להמשיך להחזיק. חברות ביטוח
בדומה לבנקים, ניתן במקרה הטוב לצפות למרווח גדול מ1%.
חברות הנדל"ן,
הינן חברות ממונפות במיוחד חברות הנדל"ן בחול או חברות נדל"ן, שעוסקות
בפיתוח נדלן , המרווח מהממשלתי חייב להיות גבוה יותר מ1.7% (לפחות) חברות נדלן
בחול אזי המרווח גבוה יותר לפחות ב3%. מדד תל בונד תשואות בתנאי, שהמרווח מהממשלתי
נמוך מ3.5% אזי אין כדאיות להמשיך להחזיק.
מרים, חברות בקשיים או
בהסדרים אין באמת הערכה כמה צריך להיות המרווח, אבל, ברור שהוא יכול להיות אפילו
40%.
אם ניקח לדוגמה את
אגרות חוב של אפריקה ישראל ו/או כלכלית ירושלים. נוכל לראות, חלק מאגרות החוב
במרווח של 29% ו11% בהתאמה. ברמות אלו, אין באמת חשיבות למרווח ממשלתי רק להבין כי
החברה בבעיה קשה והשוק מגלם את הקושי הספציפי שלהם בהתאם.
אשמח לעמוד לרשותך
ולרשות הקהל הרחב.
בנוסף אני מצרף לינק
שבו תוכלו להתעדכן כל יום על המרווח כל יום בין אגרות החוב הקונצרניות לאגרות חוב
ממשלתיות. כאן
בברכה,
אסף
חובב
מנהל
השקעות בכיר ואנליסט מאקרו כלכלי
פריוריטי
בית השקעות
הכותב הינו בעל רישיון
לניהול תיקים והשקעות ומתמחה בניהול הון אישי. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא
(ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ
המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך
אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג
שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק
פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר. פריוריטי בית השקעות
בע"מ ביצע בדיקות עצמאיות ביחס לנתונים ולמידע מידע אלו - אין בסקירה זו משום
אימות או אישור לנכונותם. בית ההשקעות ועובדיו אינם אחראים לשלמותם או דיוקם של
הנתונים האמורים או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחרים במסמך. יודגש כי מסמך זה הינו
למטרת אינפורמציה בלבד, הוא אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות וכל
הנסיבות הקשורות לאמור בו.
