חודש ינואר 2015 ירשם כחודש עם עליות כמעט בכל אפיק אפשרי בשוק ההון. על מנת להצליח גם בשנה זו יש לפרוש את התמונה הגלובאלית כולה ומכך לגזור ולהתכונן היטב לחודשים הבאים.
אחת ההפתעות שהיו במהלך החודש זו התוכנית להצלת אירופה. דברנו עליה רבות במהלך הסקירות האחרונות שלנו, אך עם זאת, עדיין גודלה והיקפה הפתיעו רבים בשווקי ההון העולמיים וגם אותנו. במהלך הסקירה נתאר רבות על התוכנית וכיצד היא עובדת לטובתנו. בהמשך נרחיב קצת על תוכנית החילוץ ועל ההשפעות השונות שלה. הבנק המרכזי של שווייץ הודיע במפתיע על ביטול הרצפה לשער החליפין והפחית את הריבית לרמה שלילית של 0.75%. בתגובה למהלך הפרנק השוויצרי התחזק בעשרות אחוזים. הפחתות ריבית ננקטו במדינות נוספות, לרבות קנדה, דנמרק, הודו וטורקיה.
יוון הלכה לבחירות (שוב יש להדגיש) ובחרה במפלגה אשר הבטיחה לבוחריה לצאת מהגוש האירופי, להקל במיסים ולסיים את תקופת הצנע. ידוע כי 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם' ובמקרה של יוון זה כנראה יהיה נכון מאד, בטח כאשר מדובר בראש ממשלה שיום לפני הבחירות היו לו פחות מ 6% מהמושבים בפרלמנט. חשוב להדגיש כי למרות השפעתה הקטנה של יוון על כלכלת אירופה, יציאת עלולה לגרום לכך שמדינות אחרות באירופה, עם כלכלות הרבה יותר גדולות, אשר קבלו סיוע יחליטו לצאת מהאיחוד ולא להחזיר חובות. המדרון החלקלק הזה הוא שמעלה חשש.
בנוסף מחירי הנפט בעולם ממשיכים בכיוונם דרומה ונכון לעת הזו לא נראה שמגמה זו נבלמה. עם זאת חשוב לזכור כי תיקון מעלה אפשרי בכל רגע, בדיוק כמו שצניחה נוספת במחיר אפשרית. כל הבוחן את דו"חות החברות המובילות בעולם בתחום אספקת אנרגיה כגון: "של" (Shell), רואה באופן ברור את הפגיעה ברווחי החברות בענף ואת הפסקת הזמנות (דרישות) בעולם לביצוע עבודות. האם זה הזמן להיכנס לנפט? למי טובה הירידה במחיר הנפט? ואיך ניתן להשקיע בנפט? את זה נראה במהלך הסקירה.
ישראל
במהלך כל שנת 2014 האינפלציה רשמה מדד שלילי 0.2, סעיף הדיור הוא היחיד שנרשמה בו עלייה משמעותית ב-2014. מדד דצמבר נותר ללא שינוי בשעה שהחזאים צפו עלייה של 0.1% בממוצע. מתוך דו"ח הנתונים בבנק ישראל ניתן לראות כי המדד המשולב עלה בדצמבר ב-0.3%, על רקע עליות במדדי סחר החוץ ובמספר המשרות הפנויות; מדדי החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה, ונסגר רוב הפער שנוצר בין התפתחות המדד ב-2014 לבין המגמה ארוכת הטווח שלו. סקר החברות מצביע על כך שבכל הענפים חל שיפור ברבעון הרביעי, וגם בו בולט השיפור בתעשייה המסורתית. הנתונים שנוספו החודש ממשיכים להצביע על תמונה חיובית בשוק העבודה. מספר משרות השכיר עלה באוגוסט-אוקטובר ב-0.4% (נתוני מגמה במונחים שנתיים), לעומת 0.3% במאי-יולי. העלייה חלה הן בשירותים הציבוריים והן במגזר העסקי, בו בולטת יותר העלייה בענפי השירותים לעומת עלייה מתונה יותר בתעשייה. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו באוגוסט-אוקטובר ב-0.7%, יחסית למאי-יולי (נתונים מנוכי עונתיות). הכנסת אישרה את העלאת שכר המינימום בשלוש פעימות, והוא יעלה באפריל מ-4,300 ל-4,650 ש"ח לחודש.
אינפלציה
מדד דצמבר נותר ללא שינוי, בשעה שהחזאים צפו עלייה של 0.1% בממוצע. להערכת מחלקת המחקר של פריוריטי, ירידה במחירי החשמל במהלך חודש פברואר, אשר היית אמורה להיכנס עוד בינואר, אמורה להמשיך להוריד את צפיות המדד. אם נוסיף לכך את הירידה במחירי הדלק והנפט אזי ניתן להניח כי האינפלציה השנתית במהלך 2015 (בייחוד עקב המדדים של החודשים הראשונים) יהיו מתחת לגבול היעד התחתון של בנק ישראל, קרי 1%.
ריבית בנק ישראל
לאור הנתונים האחרונים במשק הישראלי אשר הצביעו על האטה במשק הישראלי וירידת התשואות באגרות החוב הממשלתיות, לא ניתן לראות כרגע כל דחיפות לעלייה בריבית של בנק ישראל. לפי הערכת מחלקת המחקר של פריוריטי ניתן להניח כי עקב תוכנית החילוץ האירופאית, שוויץ אשר החליטה להפסיק להגן על המטבע המקומי והתשואות השליליות באגרות החוב הממשלתיות ברחבי אירופה, אנו מתרחקים מעליית ריבית. יתר על כן, ניתן להניח כי עלתה אפילו ההסתברות לירידה נוספת בריבית בנק ישראל, בטח כאשר ישראל מייצאת כ33% לאירופה וערך המטבע האירופי נשחק מאד. אם מגמה זו תימשך אנו עלולים עוד לראות עלייה באבטלה והמשך היחלשות המשק. להערכתנו, לאור כל הגורמים הללו, ניתן להחזיק תיק עם מח"מ של 6 ולהרגיש די בטוח בשבועות הקרובים.
השוק הגלובלי
במהלך חודש ינואר הבנק המרכזי האירופאי פתח בתכונית חילוץ כלכלית על מנת לעזור לכלכלה האירופאית. ההפתעה היית בכמות הרכישה ואורכה כ-60 מיליארד יורו בחודש עד ספטמבר 2016. חשוב לציין ולתת קצת יותר פרטים על התוכנית מעבר לכותרות בעיתון. ישנן מספר מטרות אשר ברצונם של מובילי התוכנית להשיג. שמה המלאה של התוכנית ( TLTFO (Long term finance operation, ומיועד לרכוש נכסים "רעילים" אשר מאיימים באופן ישיר על הישרדותם של הבנקים. המשך החזקה בנכסים אלו פוגע ביכולת הספקת אשראי לסקטור הפרטי ומקשה על צמצום האבטלה הגבוהה ביחוד בקרב הצעירים של אירופה. יעד האינפלציה לספטמבר 2016 הוא בגובה 2%. כרגע הדבר לא נראה ריאלי ולכן ישנה הסתברות כי התוכנית תגדל ואף ותתארך מעבר לספטמבר 2016. בגרף מצד שמאל ניתן לראות את האינפלציה השלילית אשר נרשמה במהלך 2014 ומצד שמאל ניתן לראות תקרת החוב של אירופה. ניתן לראות ירידה בתקרת החוב משנת 2012-2013 – אך בחודשים האחרונים ה-ECB כבר רכש אגרות חוב על מנת להקל על המצב אך ללא הועיל. לא נראה כי פעולה זו עזרה בחודשים האחרונים ולכן אפשר להסיק כי התוכנית באירופה תמשיך מעבר ל2016.
הECB יקנה אגרות חוב של בכמות תואמת לפי התרומה של אותה המדינה לקרן החילוץ של ה-ECB. לדוגמא גרמניה אשר נתנה כ 18% מהתקציב ולכן הECB ירכוש 18% מסך התקציב שלו בגרמניה. כך גם צרפת אשר תרמה כ-14% מהתקציב. מכאן שישנה בעיה גדולה מאד עם מדינות אשר לא תרמו אבל מאד נזקקות כגון: ספרד, איטליה, פורטוגל ויוון. על מנת לקבל סיוע על מדינות אלו להתחייב לעשות "תספורת" בתקציב המשלתי שלהם ולעלות מיסים. דרך נוספת שיש בתוכנית זה לעזור לגופים עסקיים מחוץ לאירופה שנותנים הלוואות/אשראי לסקטור הפרטי באירופה. הECB מבטיח לרכוש מגופים אלו הלוואות ישנות בעייתיות בתנאי שהם ימשיכו לתת הלוואה לסקטור הפרטי בריביות נמוכות של כ-0.05%.
החסרונות של אותה תוכנית זה פיזור הסיכונים – הציפייה של הרבה משקיעים וגופים מוסדיים, הייתה כי אם בנק גדול באירופה יפשוט את הרגל אזי הסיכון יתגלגל לכלל אירופה ובכך להקטין את רמת הסיכון. לפי התוכנית הנוכחית הECB ירכוש לא יותר מ 20% מהנכסים "הרעילים" של גוף ספציפי ואת ייתרת 80% ירכוש הבנק המרכזי של אותה מדינה בלבד. כלומר הבנק המרכזי הספרדי יהיה חייב לקנות כ-80% מהנכסים "הרעילים" של הבנקים בספרד ואם לא הבעיה תהיה של ספרד בלבד ולא של כלל אירופה. נתון זה לא מקטין בצורה משמעותית את הסיכון באירופה ולא מחלץ באופן מוחלט את המדינות המתקשות.
לדעת מחלקת המחקר של פריוריטי, תוכנית החילוץ תמשיך מעבר ליעדה גם בזמן וגם בכמות ואגרות חוב ממשלתיות ירשמו תשואות נמוכות מאד. ניתן כבר לראות זאת במספר מדינות כגון: גרמניה יפן ושוויץ- שם התשואות שליליות. מצב זה משקף את רמת הסיכון הגבוהה באפיקים האחרים. כאשר משקיעים רוכשים אגרות חוב עם תשואה שלילית ( כלומר נותנים הלוואה ועוד משלמים על הזכות לתת הלוואה) זה מבטא את ההנחה כי רמת הסיכון הגבוהה תישאר עמנו עוד זמן רב – והאפיקים הסולידיים יתנו מקום מבטחים אך עם תשואות נמוכות יותר. במידה ותהיה מפולת בארצות הברית אגרות החוב ירשמו תשואות נמוכות עוד יותר. בנוסף אפיק המניות להערכתנו ירשום תשואות יפות אך עם תנודתיות לא קטנה במהלך החודשים הקרובים, לכן רצוי מאד לקנות את המדדים המובילים. משקיע אשר רוצה קצת יותר סיכון יכול לרכוש את מדד הבנקים באירופה אשר ייהנו מתמיכה באותה תוכנית.
כלכלת יוון לא יכולה להשפיע רבות על כלכלת אירופה אך החשש הוא כי מדינות אחרות גדולות ילכו אחריה כגון: ספרד, פורטוגל וצרפת. לדעת מחלקת המחקר של פריוריטי יהיה טוב יותר לאירופה אם יוון (ורק יוון נכון לעכשיו) תצא מהגוש – השאלה האם זה כדאי לה – זה כבר דבר אחר. בגרף למטה ניתן לראות באדום את ההוצאות של יוון ובכחול את ההכנסות.
בגרף למטה ניתן לראות את חובותיה של יוון לעומת ממוצע החובות בגוש האירופי עם הערכות לשנים הקרובות. יוון בכחול הגוש האירופאי בירוק.
לדעת מחלקת המחקר של פריוריטי, יוון עשתה עבודה רבה לצמצום החובות אך עדיין רחוקה מצמיחה כלכלית. היא עדיין צריכה את ה 270 מיליארד יורו העתידיים כדי להתאושש. אולי יש מקום להסדר חוב אך לצאת מהגוש תהיה נכון לעכשיו משולה לקפיצה מהצוק. בנוסף התשואות על אגרות החוב של ספרד, איטליה ופורטוגל לא עלו באופן משמעותי בשבועות האחרונים, דבר אשר מעיד כי לא צופים כרגע יציאה של אותם מדינות מהאיחוד. החשש לאינפלציה גבוהה במהלך השנים הקרובות בגוש האירופאי כרגע לא נראה ממשי, אולם אם תכניות הרכישה יגדלו מעבר לאירופה ויגלשו גם למדינות באסיה אזי נראה בשנים הבאות את האינפלציה מתחילה להרים ראש. כרגע לא נראה כי מצב זה יתממש וגם אם כן זה עדיין מוקדם להעריך את שיעורי האינפלציה ואת השפעותיה.
נפט
כאמור הנפט ממשיך דרומה אבל נראה כי הוא מתחיל לחפש תחתית מסוימת (גם אם זו תגיע מתחת ל 40$). יש להבין את המצב לאשורו ומדוע המחירים ממשיכים לרדת. בנוסף ננסה לענות על השאלה איך ניתן להרוויח גם מהירידה וגם מהעלייה במחיר הנפט. בשנים האחרונות מדינות מחוץ לOPEC (אשר אחראית ל 40% מתוך המלאי העולמי), החלו ליישם טכנולוגיות חדשות והעלו את כמות הייצור היומי ביותר 7 מיליון חביות ביום. מצב כלכלי לא יציב בעולם ובפרט באירופה גורם להקטנת ביקושים. אם נוסיף לאלו את השימוש הגובר בטכנולוגיות לתחליפי נפט נוכל להבין את הגורמים השונים לירידת המחיר. ערב הסעודית לא הסכימה להוריד את כמות התפוקה היומית נכון לעכשיו, ויש שיגידו בצדק (גם סיבות גיאופוליטיות בין ארצות הברית, אירן ורוסיה) ובכך גרמה באופן ישיר להמשך היחלשותו של הנפט בעולם. בגרף למטה ניתן לראות את ירידת מחירי הנפט במהלך שנת 2014.
קשה מאד לומר האם המחיר של 44$ נמוך לחבית נפט אבל ניתן לראות מתוך הדוחות של חברות האנרגיה המובילות בעולם כי מחירים אלו גובים מהם הפסדים גדולים, הפסקת פרויקטים ארוכי טווח והשקעות לטווח ארוך. גם מדינות (כולל ערב הסעודית) אשר הכנסותיהן נשענות בעיקר על ייצוא נפט לא יוכלו ולא ירצו להמשיך במחירים אלו לטווח ארוך. בסופו של דבר, אחד הצדדים יתחיל למצמץ ואז נראה עלייה במחירי הנפט, אולי לא למחיר של 100$ לחבית אבל בהחלט סביר שהמחיר יחזור לסביבות 55$ עד 60$ לחבית.
להערכתנו משבר בשוק האנרגיה לא יכול לגרום למשבר עולמי ולקריסה כלכלית כוללת כדוגמת משבר ההיי-טק בתחילת שנות ה-2000. כיום סך אגרות החוב של חברות האנרגיה בארצות הברית עומד על כ-187 מיליארד דולר- פחות מ2% מהאשראי הבנקאי. בנוסף כאשר הצרכן משלם פחות על דלק ההכנסה הפנויה שלו עולה דבר אשר תורם באופן ממשי לכלכלה ולצמיחה. לכן לדעת מחלקת המחקר של פריוריטי ההשפעות החיוביות של ירידת מחיר הנפט בעולם עוד לפנינו. ישנן מספר דרכים להיות חשופים למחיר הנפט (מהצורה המסוכנת לצורה הסולידית יותר): השקעה ישירה בתעודת סל של הנפט, רכישה של מדד XLE (חברות האנרגיה המובילות בארצות הברית) ולבסוף ניתן להשקיע במדינות אשר חשופות באופן ישיר למחירי הנפט כגון: קנדה.
שוק אגרות החוב
שוק אגרות החוב הישראלי הראה תשואות יפות מאד במהלך חודש ינואר וימשיך להערכתנו לעלות במהלך התקופה הקרובה. תוכנית החילוץ האירופאית תתרום למהלך זה. יחד עם זאת, יש צורך להדגיש כי התשואות כבר מאד נמוכות ולכן הרבה "בשר" כבר אין באפיק זה. אגרת חוב ממשלתית שקלית ישראלית עם מח"מ של 10 שנים נותנת למשקיע היום תשואה של 1.5%בלבד - תשואה נמוכה מאוד! לדעתנו לאור המצב הגלובלי שתואר קודם ולאור מצב המשק הישראלי, ניתן להגיע למח"מ של 6 שנים בתיק ההשקעות לתקופה זו.
מידע הצופה פני עתיד
חלק מהמידע המפורט בדוח זה, שאינו מתייחס לעובדות היסטוריות, מהווה מידע צופה פני עתיד כהגדרתו בחוק ניירות-ערך. לרבות, בין היתר, כתוצאה משינויים בשוקי ההון בארץ ובעולם, שינויים מאקרו כלכליים, שינויים במצב הגיאופוליטי, שינויים רגולטוריים ושינויים אחרים שאינם בשליטת בית ההשקעות פריוריטי, ואשר עשויים להביא לאי התממשות ההערכות ו/או לשינויים בתוכניות אפיקי השקעה. מידע צופה פני עתיד מאופיין במילים או בביטויים כגון : "אנו מאמינים", "צפוי", "חזוי", "מעריכים", "מתכוונים", "מתכננים", "מתעתד",
"עשוי להשתנות" וביטויים דומים להם, בנוסף לשמות עצם, כגון: "תוכנית", "יעדים", "רצון", "צריך", "יכול", "יהיה". מידע וביטויים צופי. פני עתיד אלו כרוכים בסיכונים ובחוסר ודאות, משום שהם מבוססים על הערכות של בית ההשקעות לגבי אירועים עתידיים, אשר כוללים, בין
היתר, שינויים בפרמטרים הבאים: מצב המשק, טעמי הציבור, שיעורי ריבית בארץ ובחו"ל, שיעורי אינפלציה, הוראות חקיקה ורגולציה חדשות בתחום הבנקאות ושוק ההון, החשיפה לסיכונים פיננסיים.
המידע המוצג להלן נסמך, בין היתר, על מידע המצוי בידיעת בית ההשקעות והמבוסס, בין היתר, על פרסומים של גורמים שונים, כגון: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד האוצר, נתוני בנק ישראל, משרד השיכון וגורמים אחרים המפרסמים נתונים והערכות לגבי שוקי
ההון בארץ ובעולם. מידע זה משקף את נקודת המבט הנוכחית של בית ההשקעות בנוגע לאירועים עתידי. נקודת מבט זו מבוססת על הערכות, ולכן נתונה לסיכונים, לחוסר ודאות, ואף לאפשרות שאירועים או התפתחויות, שנחזו כצפויים, לא יתממשו בכלל, או יתממשו במקצת בלבד.
בברכה
אסף חובב - מנהל השקעות
מחלקת המחקר
פריוריטי בית השקעות
הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות ומתמחה בניהול הון אישי. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר. פריוריטי בית השקעות בע"מ ביצע בדיקות עצמאיות ביחס לנתונים ולמידע מידע אלו - אין בסקירה זו משום אימות או אישור לנכונותם. בית ההשקעות ועובדיו אינם אחראים לשלמותם או דיוקם של הנתונים האמורים או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחרים במסמך. יודגש כי מסמך זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד, הוא אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בו.
