קיומם של מספר אלמנטים, עליהם נרחיב בהמשך, יצרו
סיטואציה שבה הרבה מאד מאיגרות החוב הקונצרניות, בייחוד במדדים המובילים: מדד
תל-בונד 20 ו-40, מספקות למשקיע תשואה נמוכה בעד רמת הסיכון. כלומר
ה"פיצוי" שהמשקיע מקבל עבור השקעתו ולקיחת הסיכון הנה, נמוכה לא מהווה
ולא תואמת את רמת הסיכון הצפויה.
ניקח לדוגמה, איגרת חוב קונצרנית ונערוך השוואה ביחס לאיגרת חוב ממשלתית זהה עם אותו המח"מ (משך חיים ממוצע). ההפרש בין התשואות יניבו לכל-היתר, את התוספת או ה"פיצוי" אשר המשקיעים דורשים מאיגרת החוב הקונצרני עבור לקיחת הסיכון. לעומת-זאת, איגרת חוב ממשלתית הנה, חסרת סיכון ולכן, ההפרש בין התשואות מאפשר למשקיעים לראות, את מידת התמורה מול מידת הסיכון באיגרות חוב קונצרנים ואם, עבור הפרש זה, כדאי לסכן את כספם.
דוגמה נוספת- איגרת חוב פז נפט אגח ב' (מתוך מדד תל-בונד 20) בעלת מח"מ של 2.03, צמודת מדד ותשואה שנתית נטו של 0.19% (הנתונים נלקחו מתוך מערכת ביזפורטל). נשווה לאיגרת החוב ממשלתית צמודה 0614 עם מח"מ 1.76 ותשואה שנתית נטו של -0.88%.
ניתן בקלות להבחין על פניו כי אם נתחשב בעמלות קניה ומכירה באיגרת חוב הקונצרנית (0.1% בקנייה ובמכירה) אזי התשואה על איגרת חוב שלילית. בכך המשקיע יקבל רק את המדד, קרי אינפלציה, השנתי בניכוי התשואה השנתית של האיגרת. כך, למעשה לא ניתן יהיה אפילו לשמור על הערך (כוח הקנייה) של הכסף וזאת למרות הסיכון.
למה זה קורה?
מספר אלמנטים אשר
משפיעים על שוק ההון גרמו לכך:
·
וועדת בכר – העבירה את כל שוק הפנסיה לבתי השקעות
פרטיים, ואלו הגדילו את שוק איגרות החוב הקונצרניות מ-15 מיליארד שקל ל360 מיליארד
שקל תוך מספר חודשים.
·
וועדת חודק – הוקמה כתוצאה ממשבר האשראי ב-2008,
תוצאותיה גרמו לכך, כי המוסדיים (קרנות הפנסיה,
קופות הגמל, ביטוח מנהלים וקרנות השתלמות) המזרימים כ-95% מס"כ הכסף המוזרם בשוק ההון, לא יכולים להשקיע את כספי הקרנות בכל
נייר ואיגרת חוב. הועדה סיפקה מספר דרגות ודרישות הן מהמוסדיים והן מהחברות כגון: איתנות פיננסית של החברה ושל חברת
האם והבת, באיזה מדד נמצאת איגרת החוב ועוד. התוצאה היא, ש-95% מכספי הקרנות המוסדיים
מסופקים למספר מצומצם של איגרות חוב, דבר המקטין את התשואות.
·
מספר רב של חברות בבורסה הישראלית נמצאות עם
ה"ערת העסק החי". נתון אשר מצמצם את האפשרויות להשקעה.
·
חוסר הנפקות – מספר הנפקות מועט לא קיים.
·
ריבית נמוכה – קיים חשש שלטווח הבינוני (אינפלציה)
הנגיד, יעלה את הריבית במשק, דבר העלול לגרום למשקיעים הפסד הון על השקעתם באיגרות
חוב ארכות טווח.
מלכוד בשוק איגרות
החוב הקונצרנים- יש צורך לחולל שינוי בשוק ולגרום לעוד הנפקות, להקל על השקעות
בחו"ל.
בימים אילו, המשקיע אמור לבחון את צעדיו, בעין מקצועית, לערוך בדיקה
של הפרשי תשואות בין אלטרנטיבות שונות ולמצאו את ההשקעה הנכונה.
אשמח לענות על
שאלות
הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי
בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ
המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע
עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות
ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא
אחר.
