ניתן לעשות כסף ממשבר - תוצאות עבר וצפי לעתיד

את המאמר הנ"ל, אתחיל מהסוף אל התחלה. המצב בשווקים בתקופה זו, קשה עוד מאוד: משבר באירופה, מיתון עולמי וכלכלה מקרטעת של ארצות הברית. מצב הדורש תיקון מהותי
אחרת אנחנו במדרון  חלקלק ויתכן ויש פתרון, אני אישית טרם הבחנתי בו מעבר לדלת. תוכנית פעולה חייבת להיות מהותית ועניינית. במידה ולא זה חוסר אחריות של המנהיגות העולמית.

 במאמר,  אני בוחן תוכניות חלופיות אשר בוצעו בעבר בעולם  ויש את כל הסיבות הנכונות למנהיגות העולמית לחזור עליהן  או לפחות למשהו דומה. אנסה להציג את ההשלכות והתוצאות בשווקים השונים של אותן תוכניות על המטבעות, סחורות (זהב,כסף), מדדי מניות ואיגרות חוב. ניתן יהיה לראות מה כדאי לעשות ואך לפעול באופן יעיל בכספנו (חסכון, השתלמות, גמל, כסף בבנק), יחד עם זאת חשוב להדגיש כי העבר אינו מצביע על העתיד.

עיניהם,  של  כל המשקיעים נשאו לכיוון שתי מילים האחת 3QE והשנייה טוויסט (Twist). בכתבה זו אסביר את שלל המושגים, נתונים והשלכות, כמובן, באיזה אופן ניתן יהיה  ליעל את הרוויח מכל התרחשות (יותר פרקטיקה).

בשנת 2008 המשבר הפיננסי גרם להידרדרות כלכלית חריפה ולהבנה של מקבלי ההחלטות כי אי אפשר להמשיך באותה מדיניות כלכלית וחייבים לעשות משהו שונה ובכך לשבור את הכיוון השלילי שבו השווקים נמצאים.
אחת הדרכים, הורדה חדה של הריבית בארצות הברית (אגב לא רק בארצות הברית אלה בכל העולם), כוון שהכלכלה האמריקאית הינה הגדולה בעולם, היא גם המשפיע בעולם ולכן כל תזוזה כלכלית (חיובית או שלילית) משפיע על כלכלת העולם כולו. יושב ראש הבנק המרכזי בארצות הברית הוריד את הריבית ל-0.25% ועד היום נשארה אותה רמת ריבית נמוכה.

הסיבה מאחורי מהלך שכזה הינה הורדת מחיר הכסף, משמעותה של ריבית הינה: מחיר (עלות) הכסף, ככל שהריבית גבוהה יותר כך גם עלות הכסף גבוהה יותר וההיפך. היעד היה לגרום למחיר כסף נמוך על מנת שהגופים הפיננסים וחברות תעשייה יוכלו לגייס כספים ביותר זול, לממן פרויקטים ובכך להניע את הכלכלה.
בנוסף לצעד זה הבנק המרכזי הוריד את הריבית בין הבנקים לכמעט אפס, וזה על מנת לגרום לתזוזה בין הבנקים (פשוט בנקים כבר לא כיבדו אחד את השני).

צעדים, של הורדת ריבית וריבית אפס בין הבנקים לא סיפקו את הפתרון למשבר אשר הלך והחריף. בנקים ברחבי העולם נסגרו ורמת האבטלה המשיכה לעלות. כך למעשה הבינו כי,  הבנקים והגופים הפיננסים (ביטוח ובנקים למסחר) שקועים עד צוואר בנכסים "רעילים" כמו נדל"ן ואיגרות חוב שאף אחד לא רוצה. מסקנה זו גרמה לשלוף נשק כלכלי חדש ולא מקובל בלית ברירה.
כך הוקמה לה תוכנית בשם QE  Quantities Easing)), בעברית "הקלה כמותית". כלומר הבנק קונה את אותם הנכסים ה"רעילים" על מנת להוריד את העומס וקושי שיש בשווקים. השאלה היית כמות הכסף התחילו ב- 600 מיליארד ולבסוף שלמו כ-.21 טריליון דולר וסיומה היית מרץ 2010.  בנובמבר 2010 הודיעו על תוכנית שניה של QE2  (התוכנית הראשונה פשוט לא עזרה הרבה) וסיומה היה ביוני 2011.

התוכנית אומנם עזרה במקצת אך,  יחד עם זאת עוררה הרבה צרות מבית (עברו את תקרת החוב, בחירות בין דמוקרטים לרפובליקנים) והשפעה על המטבע המקומי. וכמובן אי אפשר כל הזמן להדפיס כסף (זה פשוט מה שנעשה).

זה לא המקום להרחיב מעבר לכך את הסיבות להפסקת התוכנית אבל אחרי שתיי תוכניות כאלו עברו לתוכנית חדשה.
 Twist Plan – תוכנית ה"פיתול". בואו נבין מזה בכלל.  הבנק המרכזי מנפיק אגרות חוב קצרות טווח (מגייס כסף) על מנת לקנות איגרות חוב ארוכות טווח. מטרת אותה תכונית הינה,  להקטין את הריבית (מחיר הכסף) של האיגרות חוב הארוכות וזאת כדאי שגופים ומוסדיים יוכלו לגייס ביותר קלות ומשקל הון (מחיר החוב) קטן יותר, בכך לאפשר לציבור לקחת הלוואות ( לדוגמה משכנתה) עם ריבית קטנה יותר. גם לתוכנית זו היית השפעה על השווקים אך הרבה יותר קטנה (ההשלכות של התוכנית מסוכנות אבל הרבה פחות מ(QE. אחת הסיבות לחוסר יעילותה של התוכנית זו תלויה ברמת האבטלה בארצות הברית. אבטלה גבוהה אנשים פחות לוקחים הלוואות, פחות רוכשים דברים כך שאין מה שיגלגל את הכלכלה (כלכלה בבסיסה נשענת על צריכה, צריכה מגבירה את פעילות המשק).

המאמר הנוכחי משקף צורך לבחון, כול תוכנית (אחת מהן חייבת  להתבצע או/ו  שתיהן, לפחות במשהו דומה, של שפיכת כסף בכמות מסיבית על הגופים הפיננסים)
לכן נבין איך QE ו- Twist השפיעה על: מטבעות (דולר, שקל), סחורות (זהב, כסף, נכסי צאן ברזל), מדדי מניות.

מטבעות

התנהגות המטבע הדולרי מול השקל היתה שונה בין תוכנית QE1 לתוכנית QE2. במהלך התוכנית הראשונה הדולר עלה וההיפך בתוכנית השנייה. יחד עם זאת ניתן לראות מחנה משותף אחד וחשוב

במהלך שתיי התוכניות (באמצע התוכנית) הדולר מבצע ירידה חדה מאד כנגד השקל (כלומר התחזקות השקל) ומיד אחריה עליה חדה של הדולר, נכון יהיה לומר שישנן עוד סיבות אחרות (בתוכנית הראשונה הנגיד הישראלי קונה דולרים) אבל עדיין ישנה פה תופעה שחוזרת על עצמה.

אגב הדולר בעולם באותן תקופות נחלש, הריי זה ברור, הדפיסו הרבה מאד דולרים והזרימו אותם לשווקים. ככל ישי יותר ממשהו אזי ערכו יורד.

בכל הקשור לתוכנית ה-Twist, הדולר מתחזק בעולם וגם בישראל, כבר לא מדפיסים כסף באותה הכמות.

סחורות : זהב וכסף (נכסי צאן ברזל)

בנקודה זו יש להבין שצרכני הסחורות כגון: זהב, כסף נחושת ואחרים, הם לא רק התעשייה אלה גם הסוחרים והמשקיעים בבורסה, בזהב כ- 80% מהמסחר בזהב נעשה על ידי הסוחרים ולא על ידי התעשייה, וזו אחת הסיבות להתנהגות תנודתית מאד של שווי הזהב, בכסף כ-40% אפילו כ-50% מהמסחר נעשה על ידי התעשייה (היי-טק, תשתיות, חשמל, פלפונים).

המשקיעים קונים את הסחורות ממספר סיבות: האחת, עליית ערך כתוצאה משיפור הכלכלה (אם התעשייה זזה קדימה אזי הצריכה של סחורות אלו תעלה). השנייה, חשש מאינפלציה גבוהה כלומר שחיקת (ירידת) ערך המטבע ועליית מחירים. הסחורות בעיקר הזהב נרכשים על יד המשקיעים על מנת להגן על תיק ההשקעות מפני התפרצות אינפלציונית.
כמו שאמרנו תוכנית הזרימה הרבה כסף (דולרים) לשווקים וערכו ירד בעולם ולכן חשש המשקיעים מאינפלציה גרם לעליית הזהב והכסף בעולם.

כפי שניתן להבין הורדת הריבית גרמה לעלייה של 18% בערך הזהב, QE1 ל-36% ו-QE2 לעלייה של 12%.

מתחילת QE1עד לסיום QE2 הזהב עלה מ820 דולר ל1,503 דולר לאונקיה אחת, עליה של כ-82% בערכו!! כלומר תשואה של 82% למשקיע באותה התקופה. אותה ההנהגות ניצפתה גם בערכו של מתכת הכסף. אבל התנהגות הפוכה לחלוטין בתוכנית ה-TWIST, ירידה חדה בערכן של הסחורות (אגב מצביע גם הידרדרות הכלכלה/תעשייה העולמית).

מתכת כסף בעת תוכנית ה-Twist

אחת המסקנות, אם תבוצע תוכנית QE3 (או דומה לה באירופה- כלומר הזרמה של כסף על הגופים הפיננסים) אנחנו נוכל להעריך מה יעשו הסחורות. יחד עם זאת בהשקעות העבר לא מצביע על הנעשה בעתיד אלה רק בהסתברות.

מדדים

תחילה,  יש לבחון את מדדי המניות בארץ אך חשוב לזכור כי,  ישנה קורלציה גבוהה מאד (יותר מ95%) בין המדדים המובילים בארצות הברית לבין המדדים המובילים בארץ.
במהלך QE1 השווקים בארץ עלו בצורה חדה מדד תל אביב 25 וגם מדדי איגרות החוב בדומה באופן לא מפתיע לארצות הברית. ניתן להסביר זאת בצורה פשוטה המדינה קנתה את החובות של החברות וכך באופן חשבונאי פשוט שווי החברות עלה. יחד עם זאת ב-QE2 מדד תל-אביב 25 היה תנודתי ביותר אך לא חיובי (כמו שניתן לראות גם לא שלילי במיוחד) מדדי איגרות החוב שמרו על יציבות. 

בורסה בתל-אביב QE2. מקור- אתר הבורסה

בשונה מישראל ארצות הברית במהלך QE2 המדדים עלו באופן חד ביותר (משבר החובות באירופה השפיע על השווקים בישראל באופן חד יותר, שכן כ32% מהיצוא של ישראל הינו למדינות אירופה)

הבורסה בארצות הברית במהלך QE2

 לסיום
חייבים לדאוג לשינוי מהותי ואין להמשיך באותה הדרך, אני בימים מעורפלים אלו,  לא יודע איזו מהתוכניות יחליטו לעשות ואם זה יהיה באירופה ו/או ארצות הברית (מאמין כי באירופה משהו בדומה ל-QEיעשה השאלה מתי). החשוב הוא לדעת על תוצאות והשלכות שיכולות להיות מכך ולפעול בהתאם.

הגדלה או הקטנה של החשיפה ל: מטבע חוץ, סחורות (זהב כסף), מדדי מניות ואיגרות החוב בארץ ובעולם

כפי שציינתי בתחילת המאמר, העבר אינו יכול להצביע על העתיד, ולכן יש להמשיך לעקוב ולבחון כל שינוי בכלכלה העולמית כמובן להיעזר במנהל השקעות מקצועי ("כי כאשר חולים הולכים לרופא").

ניתן לפנות אלי ישירות למייל או דרך הבלוג.

הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר.

הכנסה שוטפת ולא רק משכר דירה

אם נשאל את האנשים מדוע הם משקיעים בנדלן, 90% מהנשאלים יענו לנו "על מנת לקבל שכר דירה חודשי ובכך להשיג תשואה (ריבית) על הכסף ואם ניתן בעתיד לעשות גם רווח הון (עליית ערך הנכס) מהדירה, זה עוד יותר טוב". תשובה יפה וכוונה טובה אבל האם היא תמיד נכונה?  
כמה דברים ללבן קודם:
רובנו צריכים הלוואה (משכנתא) לקניית דירה גם אם היא דירה שנייה להשקעה, ככה שתשואה עלולה להיות קטנה יותר (ולפעמים קטנה מאד) מהאלטרנטיבות האחרות שיש בשוק ובסיכון יותר גבוה.
נכון שעליית ערך הנכס תפיק למשקיע רווח מכובד ביותר כתוצאה מהמינוף (המשכנתא שאותה יש להחזיר במכירת הנכס), אך עם זאת מה אם ירידת ערך הנכס? מה עם ההפסד הגלום בתוכו, אך מתמודדים עם זה?

לאורך השנים הציבור הישראלי ראה בנדל"ן נישה להשקעה מיוחדת בלי סיכונים, עובדה שרוב הטייקונים הישראלים התחילו בנדל"ן ואם לא התחילו בנדל"ן בטוח שבהמשך דרכם עשו עסקאות בנדל"ן. אגב אם תסתכלו על רוב החברות שעסוקות היום בתספורות אלו דווקא חברות הנדל"ן.
בשנים האחרונות נעשו מהפכות בתעשיית שוק ההון והביטוח הפנסיוני: וועדת בכר אשר הוציאה את החיסכון הארוך טווח מהבנקים לגופים מוסדיים פרטיים, וועדת חודק אשר הוקמה כתוצאה ממשבר האשראי ותספורות בשוק האגח בישראל, סיפקה למעשה מעיין כתב דרישה של הגופים המוסדיים לחברות אשר מבקשות לגייס כסף.
זה לא המקום בו אני אכתוב את מה שאני חושב על המהפכות הללו. יחד עם זאת, ההשלכות (חלקן) מאפשרות לציבור, אלטרנטיבה נוחה וזמינה יותר להשקעה מאשר קניית נכס.
ייתרון נוסף זה שהמשקיע לא חשוף רק לנדל"ן ובכך אין השפעה גדולה בערך ההשקע במידה והכסף לא מושקע בנכס אחד.   

אנסה להסביר את דברי, למעשה הגופים המוסדיים הפרטיים, מחזיקים ברוב כספו של הציבור, והם משקיעים אותו לפי החלטות של וועדות השקעה אשר נכון להיום כפופות לתוצאות ולקריטריונים של וועדת חודק.
התוצאות של הוועדה מגבילות את המוסדיים ולא מאפשרת להם להחזיק בכל נייר, אגרת חוב. כך למעשה, כוון שרוב הכסף נמצא אצלם, אין הם יכולים להחזיק באגרות מסויימות אפילו אם האגרת טובה מאד ולחברה יש איתנות פיננסית. התוצאה המתקבלת הינה, התשואות על האגרות עוברות את ה-7 אחוז שנתי ואף הרבה יותר.
בתקופה האחרונה ניתן היה לראות בבירור ניירות ערך אשר היו בתיק ההשקעות של המוסדיים אך בגלל המצב בשווקים והירידות החדות בעולם, ירדו ערכם של אגרות החוב (תשואה עולה) בצורה חדה. המוסדיים היו חייבים למכור את אגרות החוב ובגלל הכמות המסיבית שיש להם התוצאה היית עלייה בתשואות אשר הגיעו למצב של 15 עד 70 אחוז תשואה באגרות חוב.
התשואה על אגרת החוב מגדירה את מצבה הפיננסי של החברה, וככל שהתשואה גבוה יותר, הסיכון גדול יותר והמוסדיים לא יכולים להחזיק יותר בנייר. למעשה התוצאה המתקבלת הינה "עיוות" במספר אגרות חוב טובות ש"ננזחו" ומספקות תשואות גבוהות.  

אחרי שהבנו את זה אך זה קשור למשקיע החושב לקנות נדל"ן? אם השיקול הוא לקנות לנד"ן לקבלת תשואה, אזי עליו לשקול אולי לקנות אגרות חוב במקום ולקבל תשואה גבוהה יותר מנדל"ן.

מעבר לתשואה ישנם עוד מספר ייתרונות כגון:
נזילות: בנדל"ן מכירת הדירה יכולה לקחת חודשים באגרות החוב עד 48 שעות והכסף בחשבון,
פיזור ההשקעה: המשקיע יכול לקנות אגרות חוב בענפים שונים ובכך להקטין את הסיכון לענף בודד אחד
מינוף: אין צורך לקחת משכנתא ובכך להיות ממונף

ישנם עוד הרבה יתרונות אך יחד עם זאת חשוב לדעת כי ישנם גם חסרונות, צורך במידע ואיש מקצוע על מנת לבנות תיק השקעות.
הבנה וידע  על מצבם הפיננסי של החברות, בחירת אגרות החוב לוקחת זמן ותומנת בתוכה סיכונים לא מעטים. על מנת לא לקבל "תספורת" יש צורך בבחירה נקודתית של אגרות החוב וידע מעמיק על מצב החברה ואיתנותה הפיננסית. בנוסף בחירת המח"מ (כמה זמן האגרת "חיה") חשובה מאד ובתקופות שהריבית בבנק נמוכה, עדיף לקנות אגרות חוב קצרות יותר. דירוג האגרת וסוגה של האגרת חשובה ביותר למשל, הבנקים על פי חוק לא יכולים להנפיק אגרות החוב אלה: שטר הון או פקדון (תשואה שונה לכל נייר).
על בחירת אגרות החוב נרחיב בכתבות נוספות.

אחד הנושאים העיקריים הינו תזרים מזומנים, אגרת חוב בישראל מחלקת "קופון" (שכר דירה) אחת לרבעון, שנה או חצי שנה. במידה ולמשקיע חשוב לקבל תזרים מזומנים (שכר דירה) אחת לחודש או שלושה חודשים, הפתרון פשוט לקנות מספר אגרות חוב אשר מחלקות את הקופון בזמנים שונים ובכך לפתור או לפחות לענות חלקית על הצורך קבלת שכר דירה כל חודש ולא כל רבעון או חצי שנתי.  

זה לא יהיה נכון לכתוב כי נמצא תחליף להשקע בנדל"ן. פשוט נכון יהיה לכתוב כי נפתחה למשקיע אופציה נוספת לשיקולו ולא פחות טובה. בחירת ההשקעה תלויה כמו תמיד בצורכי המשקיע, טווח, רמת סיכון ועוד הרבה.

 הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם.

טיול באירופה ומשבר אשראי של איגרות החוב העולמיות

בשנים האחרונות אנחנו שומעים חדשות לבקרים (בצדק יש לומר), על משבר חובות של חברות ובימים אלו בעיקר של מדינות. רק השבוע פורסם כי ספרד זקוקה לסיוע של הזרמת כספים מבחוץ על מנת, לעזור לה ולגופים הפיננסים בספרד ובכך "ליצב" את כלכלת ספרד.

ביום ראשון השבוע, ספרד גם קבלה כ-100 מיליארד יורו, אגב השווקים מאד אהבו את זה, באופן זמני, אך אם יש מי שמאמין ש100 מיליארד יורו יעזרו ויפתרו את המצב, טועה ומטעה. נכון שהכלכלה הספרדית היא לא יוון או איטליה אלא הרבה יותר גדולה ובעלת הרבה יותר השפעה על החיים שלנו (ריבית בנק ישראל, הגדלת מיסים, יבוא ויצוא, אינפלציה, אבטלה ועוד הרבה) ועל החסכונות שלנו (פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות ועוד).
אני יכול להבטיח לכן כי אם זה היה נגמר ב100 מיליארד כבר מזמן היו נותנים להם את הכסף, זה רחוק מסיום והדרדרות המצב הכלכלי תמשיך במדרון תלול וחלקלק יותר.
אני אכתוב על זה בפעם הבא, בגדול אין כרגע באירופה (בכל הגוש ואגב גם בארצות הברית) מנוע צמיחה, מנוע אשר יזיז את הכלכלה ואת המצב הפוליטי הסבוך בא נמצאת אירופה.

במאמר זה אני רוצה להסביר תחילה איך מתבטא המשבר בשווקים וכיצד ניתן לראות את השפעתו הגלובלית. לכן אסביר בקצרה קודם כל את המשמעות של איגרת חוב. איגרת חוב הינה נייר התחייבות שבו המנפיק (הלווה) מתחייב למשקיע לשלם ריבית מסויימת ומועד שבו מקבל את כל כספו בחזרה פלוס ריבית. כל אלו ועוד מצוינים בתשקיף של איגרת החוב.
יחד עם זאת, העובדה כי הלווה מציין את הריבית הנקובה המשקיע יכול לדרוש ריבית שונה וזאת הוא עושה על ידי שינוי מחיר האיגרת. כלל ראשון באיגרת חוב הינו שככל שמחיר איגרת החוב יורדת התשואה עולה, ובכך מבקש המשקיע ריבית ("פיצוי") על השקעתו ועל הסיכון הכרוך בו.       
אגב הריבית המתקבלת מאיגרת חוב יכולה להשתנות במהלך המסחר, ורק בגלל הסיבה של שינוי במחיר האיגרת. בנוסף הלווה יכולה להיות חברה פרטית, עיריה (איגרת חוב מוניציפאלית) וגם מדינה.

וכאן נשאלת השאלה למה הריבית משתנה? מה המשמעות של עלייה בתשואות ו/או עלייה בריבית על איגרת החוב?

כמו שאמרנו איגרת חוב הינה סוג מסויים של הלוואה בדומה לאדם המבקש הלוואה מבנק (למשל משכנתא). הבנק בוחן את יכולת ההחזר של המבקש, קרי רמת הסיכון ויכולת הפרעון של ההלוואה על ידי הלווה. כך גם בעת קניית איגרת חוב. אם המשקיע חושב כי בחברה ו/או במדינה קיים סיכון מסויים אשר יקשה על המדינה להחזיר את חובה, המשקיע יבקש ריבית גבוהה יותר כפיצוי על הסיכון הכרוך בהשקעה.
אזי השינוי בריבית על איגרות החוב הינה נגזרת מסויימת על מצבה של המדינה או החברה. במידה והמשקיע חושב ומעריך כי ישנה הרעה במצבה של המדינה, למשל עלייה ברמת האבטלה, אינפלציה גבוהה, גרעון ועד. כל אלו יקשו על המדינה להחזיר את ההלוואה. אזי המשקיע יבקש ריבית יותר גבוהה. במידה וחלה הטבה במצבה של המדינה אזי הסיכון ירד וכך גם הריבית.

תשואות על איגרות חוב של מדינות אירופה

הגרף מצביע בבירור את שינוי התשואות על איגרות החוב של מדינות אירופה ולהבין כיצד
המשקיעים מגלמים (למעשה מתרגמים) את המצבה של כל מדינה על ידי שינוי בריבית (תשואות) של איגרות החוב.   

*מקור: ECB ו- www.economicshelp.org

בציר ה-Y (אנכי) – שינוי הריבית (התשואות) ב% על איגרות החוב,
של: גרמניה, ספרד, איטליה ואנגליה. אורך חיים של איגרות החוב (מח"מ) הינו 10 שנים.

בציר ה-x (אופקי)- מציין את התקופה הנמדדת. מינואר 2007 עד ינואר 2012.

תחילת המשבר בין ספט' 2008 לינואר 2009 ניתן לראות בבירור כי נפתח פער בין התשואות של גרמניה ואנגליה לבין ספרד ואיטליה.
המשקיעים הסיקו כי מצבם הכלכלי של אנגליה וגרמניה יותר טוב ולכן הריבית אשר ביקשו על איגרות החוב שלהן ירדה. כמו שהוסבר למעלה, ירידה בריבית (תשואות) משמעה ירידה בסיכון. אגב ירידה בסיכון תסביר את הסיבה לעליית שווי מניות. במידה והכלכלה טובה, האפיק המנייתי יותר אטרקטיבי.
לעומת זאת סבירות גבוהה להרע במצבם הכלכלי של ספרד ואיטליה, גרם לעלייה בריבית (תשואות) על איגרות החוב.

משבר חובות באירופה

אין ספק כי שנת 2011 הייתה שנת משבר אשראי של אירופה, מדינות ה-PIIGS (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון ספרד), נקלעו לחוסר יכולת להזרים כספים לשווקים באופן עצמאי (בייחוד יוון). התערבות של הבנק המרכזי האירופי (ECB), תהפוכות פוליטיות, תחילת תקופת הצנע באירופה ועוד הרבה, כל אלו ניתן לראות בבירור ברגף של ספרד ואיטליה. התשואות מזנקות באופן מחריד לרמות גבוהות ביותר, שלא בטוח אם המדינות יכולות להחזיר.

אני רוצה להבליט נקודה נוספת, רמות אלו של ריביות מקשות על המדינות (בטח איטליה וספרד) לגייס כספים מהשווקים, הריבית פשוט גבוהות מידי והן לא תוכלנה לשלם בעתיד. כאן מתחיל גלגל, אין יכולת לגייס כספים, אזי המדינה לא יכולה להשקיע בתשתיות, מקומות עבודה ועוד הרבה פעילויות נוספות ומכאן הרעה נוספת במצבם של המדינות וכמובן עלייה נוספת בתשואות של איגרות החוב.

 ארצות הברית

בנקודה זו יש להוסיף להבנתי, אלמנט מאד חשוב המבדיל בין מדינה לחברה. ניתן לראות בשווקים איגרות חוב של מדינות עם תשואה מאד נמוכה. ראה איגרת חוב של ארצות הברית עם תשואה של 1.59% (נמוך מאד). יתכן כי המשקיעים (בעיקר המוסדיים) לא מוצאים מקום מפלט אחר משום שהסיכון בשווקים גבוה ולכן אחת האופציות הינה קנייה של איגרת חוב של ארצות הברית עם נזילות גבוהה וסיכון נמוך יחסית לשאר האופציות בשווקים.
נכון לומר שבדרך כלל רמת ריבית נמוכה (ולמעשה כך עובדים בנקים מרכזיים) תגרום למשקיעים לכוון את כספם להשקעות אחרות עם תשואה עודפות, ובכך להניע את הכלכלה. אבל במקרה זה של ארצות הברית, חייבים לראות עוד נקודה מסויימת והיא שרמת הסיכון בעולם עדיין גבוהה מאד ותיהייה עימנו עוד לאורך זמן. מכאן הפרדוקס ריבית נמוכה

 אין לי כדור בדולח וגם לא מפה אסטרולוגית ולכן לא אוכל לומר בדיוק מה יהיה, אבל דבר אחד כן אומר: בתקופה הקרובה (שנה עד ארבע) לא יהיה פשוט ומאד טלטלת ולכן יש צורך בעין מקצועית לנתח את המצב.

 אשמח לענות על שאלות במידה ויש, פנו אלי ישירות במייל.

 הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם.