בחינת מידת פרופיל הסיכון של המשקיע

שלום רב,
על מנת שהמשקיע יוכל להחליט מה מידת החשיפה למניות מתוך כל תיק ההשקעות: כלומר מה אחוז האחזקה של מניות בתיק כנגד איגרות חוב.
כאשר כתוב לנו עד15% זה אומר שעד 15% מתיק ההשקעות יהיה במניות והיתר: עד 85% באיגרות חוב ו/או באפיקים סולידים.
כיצד נוכל לדעת מה רמת החשיפה? התשובה מורכבת ולא פשוטה אבל ישנם מספר שאלות, שאם המשקיע יענה עליהם יוכל לקבל פרספקטיבה נוכה יותר לגבי רמת החשיפה.
מצורף למטה מספר שאלות שאני משתמש בהם בעת פגישה עם לקוח מתאם בית ההשקעות פריוריטי, השאלות עוזרות לקבל את המסגרת של התיק ההשקעות:

סיכון תיק המנוהל נמדד על פי התנודתיות בערך התיק. הסיכון נובע הן מסיכון ריבית (שינויים בריבית משפיעים על ערך אג"ח ומניות) והן מסיכוני אשראי הנובעים מיכולת המנפיק להחזיר את החוב. במדידות סטטיסטיות שנעשו לאורך תקופות ארוכות נמצא כי שוק  המניות בממוצע מניב תשואה עודפת על פני שוק האג"ח הקונצרני, ושוק האג"ח הקונצרני מניב תשואה עודפת על פני שוק האג"ח הממשלתי.

ההיגיון הכלכלי והסטטיסטי לכך הוא רמת הסיכון שבכל אחד מן האפיקים, כאשר ככל שהאפיון הוא בעל סיכון נמוך יותר, כך רמת התשואות בו נמוכה יותר, ולהיפך.

על מנת שנוכל לחוש טוב יותר את רגישותך לסיכונים מובאות להלן מס' שאלות

1. אם תיק ההשקעות שלך ירד בתקופה האחרונה ב- 10% בשל ירידות בשווקים איך היית מגיב

□                   אינני מסוגל להתמודד עם הפסד כזה, ולכן הייתי מוכר את כל אחזקותיי

□                   הייתי שוקל להקטין את מרכיב המניות בתיק

□                   למרות ההפסדים הייתי ממשיך להתמיד במדיניות ההשקעה שבה בחרתי

□                   הייתי שוקל אף להגדיל את מרכיב המניות בתיק

□                   אינני מסוגל להעריך איך אגיב לתנודות השוק

□                  אחר (פרט)_________________________________________________

2. קיבלת ירושה  בהיקף 200,000 ₪, באיזה אופן היית משקיע את הכסף?

□                   השקעה בסיכון נמוך אשר עשויה להניב בממוצע לאורך שנים תשואה ממוצעת של 4% (לשנה)

□                   השקעה בסיכון בינוני עשויה להניב בממוצע לאורך שנים תשואה ממוצעת של 4% - 7%
                        (לשנה)

□                   השקעה בסיכון גבוה אשר עשויה להניב בממוצע לאורך שנים תשואה ממוצעת של 10% (לשנה)

□                   השקעה בסיכון גבוה מאוד אשר עשויה להניב בממוצע לאורך שנים תשואה ממוצעת של מעל 
                        10% (לשנה)

כאמור לעיל השקעה בנכסים פיננסים כרוכה פעמים רבות בתנודתיות, כלומר בשינויים בערך התיק. מהי גישתך ביחס לתנודתיות זו?

□        איני מסוגל לספוג כל הפסד שהוא בתיק ההשקעות (רמת סיכון 1)

□        אני מעדיף שהתנודתיות תהיה נמוכה יחסית ככל האפשר, אך אני מבין שעל מנת להגיע לתשואה
           סולידית אותה הייתי מעוניין לקבל, תנודתיות מסוימת של תיק ההשקעות שלי, לרבות הפסד לא
           גבוה מאוד בשנים מסוימות, מתקבלת על הדעת. (רמת סיכון 2)

□         המטרה העיקרית שלי בטווח הארוך היא להגדיל את ערך ההשקעות שלי, גם במחיר של הפסד
           מהותי בתקופות מסוימות. (רמת סיכון 3)

□         אני מבין כי על מנת לקבל לאורך זמן תשואה ממוצעת גבוהה, עשויה להיות תנודתיות חריפה מאוד
           בשווי התיק, וזהו סיכון שאני מוכן לקחת למען הסיכוי לקבל תשואה ממוצעת גבוהה, גם במחיר של
           הפסד גבוה בתקופות מסוימות. (רמת סיכון 4)

מטרות ושיקולים פיננסים

3. מהי המטרה העיקרית של ההשקעה שלך?

□         להגדיל את ערך ההשקעה

□         לחסוך לצורך רכישה גדולה (למשל דירה)

□         לחסוך לגיל פרישה מהעבודה

□         מטרה אחרת (פרט)________________________________________________________

4. באילו שיקולים אתה מתחשב בעת החלטה בעניין השקעות?

□         פוטנציאל הרווחיות בלבד ללא התחשבות בסיכון.

□         פוטנציאל הסיכון בלבד

□         פוטנציאל הרווחיות ביחס לסיכון

□        אחר___________________________________________________________________

יכולת נזילות

5. מתי אתה משער כי תזדקק לכל הכסף שהשקעת?

□    תוך שנה %____________

□    1-3 שנים %__________

□    4-7 שנים %___________

□    מעל 7 שנים %_____________

□    לא מסוגל להעריך

6. בבניית התיק יש להתחשב גם במצבו הכלכלי של הלקוח בעתיד. מה לדעתך יהיה מצבך הכלכלי (רמת שכר, מצב נכסי וכו') בעוד 5 שנים בהשוואה למצבך כיום?

□    כנראה טוב יותר

□    דומה להיום

□    כנראה שגרוע ותר

מדיניות כללית – הרכב הרצוי

7. כאמור לעיל לנכסים שונים רמות תנודתיות שונות, המהוות אינדיקציה לסיכון. מקובל להתייחס בממוצע למניות והמירים כנכסים בעלי התנודתיות הגבוהה ביותר. לפיכך נבקשך לציין לנו מהו האחוז המקסימלי שהנך מעוניין להחזיק מנכסים אלה בתיק? יש לציין שגם בכל אחד מהמסלולים קיימות רמות תנודתיות שונות.

שיעור החזקת מניות

□                  ללא מניות

□                  עד 10% מניות

□                  עד 20% מניות

□                  עד 30% מניות

□                  עד 40% מניות

□                  עד 50% מניות

□                  עד 60% מניות

□                  עד 70% מניות

□                  עד 80% מניות

□                  עד 90% מניות

□                  עד 100% מניות

□                  אחר_____________________

  

בברכה,

אסף חובב,

מנהל השקעות: מס' רישיון: 11050

אימייל: Asaf.hovav@gmail.com  בלוג: אסף חובב כלכלת פרישה. פייסבוק: אסף חובב

הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר.  

ניהול סיכונים וחוקים לבחירת מניות מתאימות לתיק ההשקעות שלך.....

נהוג לכתוב על 2 סיכונים משמעותיים שיש בשוק ההון: מקרו (אי וודאות על המשק, סיכון שיטתי)

ומיקרו (אי וודאות על החברה, סיכון לא שיטתי).

יחד עם זאת ישנו סיכון נוסף, בייחוד למשקיע הפרטי והוא: הסיכון שלו עצמו כמשקיע. לרוב המשקיע הפרטי אין לו את הזמן, ידע, ניסיון, יכולת ניתוח של המידע וסובלנות.

דף הוראות זה מיועד למשקיע הפרטי, זה שרוצה ולא יודע אך, זה שעובד קשה למחייתו ורוצה להשקיע קצת בבורסה.

במידה והמשקיע יפעל לפי הוראות אלו, יוכל להקטין את התנודתיות והסיכון בתיק ההשקעות, לבחור מניות מתאימות, אשר יספקו לתיק ההשקעות את האיתנות הנדרשת.

תחילה נספק תאור ודרכים להתמודד עם מקרו, מיקרו ובסוף כלים להתמודדות עם הסיכון השלישי שהוא המשקיע הפרטי.

סיכון מקרו, אי וודאות על המשק – הסיכון השיטתי

אינפלציה

סיכון: לאבד את ערכו של הכסף  =>   השקעה בנכסים צמודי מדד, בחלק המנייתי של תיק ההשקעות נבחר מניות בעלות דיבידנד.

משק מוטה ייצוא

סיכון: דולר  => נטרול מטבע, בפיחות נשקיע ביצרנים ובתיסוף יבואנים.
מצב כלכלי רע בחו"ל => עדיפות לשוק מקומי (בנקים, נדל"ן, סלולר, מזון) או לשווקים אחרים כלומר עדיפות ארה"ב וקנדה מאשר אירופה.

השקעה בחו"ל

סיכון: דולר => נטרול מטבע – נרכוש תעודת סל אשר מנטרלת את המטבע. רק במידה ואנו חוששים מהתנודות של המטבע. טיפ – "אם אין צורך עתידי במטבע זר, אין מה לקנות אותו".
יידע  => משקיע במה שמכיר ו"מבין" את השפה או יכול ללמוד, רצוי דרך ת.סל ו/או קרן נאמנות.

ארצות הברית ואירופה הינם שווקים במרכז החדשות לכן המידע נפוץ יותר, שקוף יותר, ניתן למצוא את חברות הדגל של הכלכלה (תשתיות וצריכה) העולמית.

 סחורות

סיכון: תנודתי =>  בדומה למטבע – אם מישהו מפסיד מעליה אזי מישהו אחר ירוויח

אל-על ובז"ן. ניתן לרכוש ת.סל

ריבית

סיכון: שינוי בריבית  נחשב את הצפי העתידי

עליה בריבית => בחלק המנייתי נוריד חשיפה לשוק המקומי
                        בחלק (הסולידי) איגרות חוב נוריד מח"מ או פשוט נקנה איגרות חוב קצרות יותר ובכך נוריד את המח"מ ואת התנודתיות. 

ירידה בריבית => בחלק המנייתי נגדיל את החשיפה (על ידי מדד 25 או 75)

                             בחלק (הסולידי) איגרות חוב נגדיל מח"מ (יותר "בשר")   

סיכון מיקרו, אי וודאות על המניה – הסיכון הלא השיטתי

מצב החברה (השפעה חיצונית או פנימית) וחוזק פיננסי

סיכון: השפעה לא טובה תגרור נזק לאייתנות של החברה והמניה => נעדיף חברה אשר מוכרת למספר שווקים, מונופולית או משק ריכוזי (דלקים, אלביט מערכות, בזק, כיל, גזית גלוב, סלולאר ובנקים). אגב ככל שהחברה גדולה וענפה יותר ההשפעות המפטרות של איש מרכזי בחברה פחות משפיע.

מינוף

סיכון: ככל שהמינוף גבוהה המניה תנודתית מאד => בשוק יורד לא נחזיק במניה.
                                                                             בשוק עולה נחזיק במניה.

נזילות

סיכון: מניה לא נזילה, קשה למכור נקבל הפסד בשווי => נרכוש מניות אשר נמצאות במדדים המובילים. מדד 25, מדד 100, נדל"ן 15 ועוד.

סיכון אי וודאות של המשקיע

·        שימוש ת.סל וקרנות נאמנות. בידקו את מדד שארפ!!! ודמי ניהול.

·        לא יודע לבחור מבין כל החברות בענף – תקנו את הענף

·        מעריכים כי מדדי המניות יעשו טוב -
קחו כבר את 75 ולא 25.

·        נטרלו את המטבע . אם אין צורך במט"ח אז אין צורך להיות חשוף.

·        חברה גדולה עם מספר רב של מוצרים ולא אחד – אסור מניות "בינגו", חברה מייצרת ומוכרת עם תזרים מזומנים (להמתין לגז!!)

·        חברה מחלקת דיבידנדים – לבחור מתוך מדד תל-דיב. בחו"ל ניתן        לקחת חברות ענק כגון: קוקה קולה, פפסי, גוגל, ועוד.    

·        קנו מניות מתוך מדדים 25 ו-75, ואיגרות חוב מתוך תל-בונד 20-60

·        קחו את החברה עם המכפיל רווח הממוצע בענף

·        לא קונים במכה אחת – מחלקים את הסכום וקונים בפעימות.

·        לחתוך הפסדים, אסור להתאהב בפוזיציה!

בברכה,

אסף חובב,

מנהל השקעות: מס' רישיון: 11050

אימייל: Asaf.hovav@gmail.com  בלוג: אסף חובב כלכלת פרישה. פייסבוק: אסף חובב

הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר.

השקעות בחו"ל – Offshore ו- Special Tax Bond. אפשרויות למשקיע החכם

לאורך השנים המשקיע המסורתי היה משקיע את רוב כספו במשק המקומי ופחות בחו"ל. עם הזמן, התקדמות הטכנולוגיה והעברת המידע, השקעות בחו"ל איפשרו למשקיע לקבל ייתרונות לתיק ההשקעות ולחסכון כגון: תשואה ייתר, פיזור סיכונים ואפשרויות השקעה נוספות (השקעות אשר לא נגישות למשקיע בשוק המקומי)  בייחוד בעת משברים.

השקעה בחו"ל הינה מרכיב עיקרי בכל תיק השקעות, במידה והמשקיע רוצה להגדיל את התשואה בתיק ולפזר סיכונים.

יחד עם זאת חשוב לציין כי הנושא מחייב הבנה מסויימת וכן היתיעצות  עם מומחים בתחום. ישנם הרבה שיקולים נוספים ותיעדוף השקעות בחו"ל כגון: מיסים ודמי ניהול שוטף. האופיות פתוחות לכל משקיע היום גדול וקטן.
על מנת להיות נגיש לאופציות אלו, ישנם מספר מושגים שיש להציג ולפרש:

·         השקעת Offshore – הינה פתיחת חשבון בנק על שמו של המשקיע במדינה אחרת ולא בשוק המקומי. החשבון נפתח באחד מהבנקים הבינלאומיים והגדולים בעולם, כאשר המקום הגיאוגרפי שבו נפתח החשבון חייב להיות בתחום השיפוט עם רגולציה גבוהה ומפוקחת.

·         השקעת Onshore – הינה השקעה של המשקיע המקומי בשוק המקומי ובתחום השיפוטי של מדינתו, כלומר משקיע ישראלי קונה ומוכר בבורסה המקומית ובחו"ל דרך הבנקים בישראל.

·         Special Tax Bond – בדומה לפתיחת חשבון ב-offshore המשקיע "בונה" או "יוצר" חשבון כאשר כל ההכנסות מהשקעותיו נכנסות לאותו חשבון. היתרון העיקרי הינו הקלות במס באופן חוקי ואפשרויות רחבות מאד להשקעה לדוגמה: קרן להשקעות אשר מרוויחה ממעונות לסטודנטים.

בנקודה זו חשוב להדגיש כי Offshore  ו- Tax Bond הם מושגים דומים מאד ולכן לרוב ניתן לראות כי הרבה אנשים מפרשים אותם כאותה אחת.

הסיבות העיקריות לכדאיות:

·         ייתרון בהפחתת מס – רווח הון ותזרים מזומנים.

·         פיזור רחב מאד של הסיכון ובכך הקטנת התנודתיות של תיק ההשקעות. בנוסף הקטנת הסיכון של השוק המקומי בכך המשקיע משאיר לעצמו אופציה ושומר על אחוז מסויים מכספו בחוץ.

·         מגוון רחב מאד של אפשריות השקעה. מגוון רחב הרבה יותר מהאפשריות של השוק המקומי. הבורסה והמשק הישראלי לא מאפשר למשקיע: להרוויח, לפזר סיכונים, לשמור על כספו ועל ערכו בדומה למשקיע חכם.   

·         דמי ניהול שוטפים נמוכים מאד כ-0.3%-0.45% שנתי מהתיק (אין עלויות קניה ומכירה).

·         ייתרון של עזבונות וירושה.

·         רגולציה ושמירת צנעת הפרט גבוהה.

·         נקודה נוספת וחשובה מאד – אפשרות לקבלת ייעוץ ועזרה בניהול ההשקעות על ידי חברות פיננסיות מהמובילות בעולם (בנקים, חברות ביטוח וייעוץ, קרנות השקעה), כאשר ניתנת האופציה למשקיע אשר החברה המייעצת מיתחייבת על ההשקעה אך לא על התשואה. בנוסף המייעצת בוחנת ומדרגת (דירוג פנימי) את קרן ההשקעה.

כמובן שיש צורך להציג גם את הדיון של הצד השני:
למשל בחירת המקום והגוף פיננסי לעבוד הינו הקריטי ביותר ולכן חשוב ביותר לקחת ייעוץ והדרכה לפני, שכן הנושא מורכב ובעל סיכונים.
הרבה אנשים בעולם מנצלים דרך זו על מנת להלבין כספיים (עבירה על החוק),
ישנם גופים וגורמים בעולם אשר טוענים כי אופציות אלו, גורמות לתחרות בין מדינות על "ליבם" וכספם של המשקיעים ובכך גורמים שאותה מדינה, מארחת, מקבלת תקבולי מס נמוכים בחזרה דבר המקשה על המקומיים.

ניתן להבין כי ישנן הרבה סיבות וכדאיות למשקיע  ב-Offshore ו- Tax Bond בטח בימנו אלו ובטח מתוך מגוון האפשריות שיש, אך יחד עם זאת ישנה חובה לקחת ליווי של מנהל השקעות לאורך התקופה. מנהל ההשקעות יחבר את המשקיע עם גוף פיננסי בינלאומי אשר ייעץ ויתחייב על ההשקעה. המשקיע מגדיר את רמת הסיכון ותשואה המתבקשת והגוף הפיננסי בונה את מרקם ההשקעה והפיזור המתאים ללקוח.
אני אישית עובד בשיתוף פעולה עם גוף בינלאומי ענק ומוכר בעולם אשר עובד עם הבנקים הטובים והגדולים ביותר בעולם, בשם Global Investment Solutions, אשר מתחייב ללקוח על ההשקעות ובוחן את הקרנות והאופציות השקעה עוד לפני הצגתו ללקוח ולכן מוכן להיחייב על ההשקעה אך לא על התשואה!!   

הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר.

פייסבוק: אסף חובב

מתי נקנה איגרת חוב: 8 צעדים ברורים ולא מורכבים.

ישנם מספר חוקים/ נקודות אשר אם חלקם מתקיימים אזי ישנה כדאיות בקניה. בחלק זה של המאמר אני רוצה להיות יותר פרקטי מאשר תאורטי:

1.      הריבית המגולמת באיגרת חוב מתאימה לתיק ההשקעות...דרישת המשקיע ביחס לסיכון.
הסיכון מתחלק למספר נקודות: שינויים בריבית ומצב החברה (היכולת לשלם).  

·                                   על המשקיע לעשות 2 ניתוחים קטנים נוספים:

האחד – מציאת אינפלציה שנתית
בוחנים 2 איגרות חוב האחת ממשלתית שקלית והשניה צמודת מדד למשך 12 חודשים, ההפרש הינו צפי לאינפלציה השנתית. במידה והתחזית קטנה מ-2 אזי אין צפי שהנגיד יעלה את הריבית. רמז קטן (ניתן לקנות איגרות חוב ארוכות יותר). אגב לא חייבים לעשות את החישוב לבד ניתן פשוט להיכנס לסקירות מאקרו של הבנקים (באינטרנט).

השני – צפי להורדת ריבית
על מנת להעריך את ציפיות השוק לגבי הריבית האמורה להיות במשק הישראלי, ניתן להשתמש בנוסחה הבאה:מק"מ (ל12 חודשים) /2 =  (Rf + X). לאחר שמוצאים את הריבית אשר השוק מגלם, את התוצאה מחסירים מריבית בנק ישראל. ההפרש הינו הערכה של השוק בכמה הריבית אמורה לרדת. חשוב לציין כי התוצאה הינה רק הערכה. הערכת השוק לא מחייבת את הנגיד לגבי הריבית או בכמה להוריד את הריבית. במידה ויש צפי להורדת ריבית אזי איגרות החוב הארוכות יעשו רווח הון: מח"מ (משך חיים ממוצע)*אחוז הריבית שהנגיד הוריד). RF – ריבית בנק ישראל (ריבית חסרת סיכון).

2.      מח"מ מתאים. בחירת המח"מ המתאים תלויה גם פה במספר נקודות:
אינפלציה שנתית צפויה גדולה - אזי סבירות גבוהה מאד שהנגיד יעלה את הריבית במשק ולכן לא רצוי לקנות איגרות חוב בעלות מח"מ ארוך. המשקיע יקבל הפסד בשווי האיגרת:
מח"מ (משך חיים ממוצע)*אחוז הריבית שהנגיד העלה).
 אינפלציה שנתית צפויה קטנה – אזי אין צפי שהנגיד יעלה את הריבית במשק ואולי אפילו יוריד את הריבית. לכן ניתן ורצוי לקנות איגרות חוב בינוניות – ארוכות.

    

3.      יש כתובת לאיגרת חוב....קרי בעלי החברה מיהם? (מדינה, חברת בבעלות מדינה, קונצרן גדול).

4.      מיקומה בענף כנגד המתחרות (ניתן לראות בדוחות של החברה, וגם לקרוא באינטרנט).

5.      ניתן לראות בדוחות הכספיים כי הרווח התפעולי עולה או יציב לאורך זמן. במידה וירד או עלה בפתאומיות ניתן להיכנס לביאורים ולראות למה.

6.      לבחון את ההשקעה כל חודש: לבד או עם היועץ בבנק. בנוסף לבחון את הצפי להורדת ריבית.

7.     אין ואסור להחזיק את האיגרת חוב עד לפידיון – בטח מתי שהריביות במשק נמוכות. 

8.  רצוי לקנות מספר איגרות לצורך פיזור סיכונים. 

הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר.