ניהול סיכונים וחוקים לבחירת מניות מתאימות לתיק ההשקעות שלך.....

נהוג לכתוב על 2 סיכונים משמעותיים שיש בשוק ההון: מקרו (אי וודאות על המשק, סיכון שיטתי)

ומיקרו (אי וודאות על החברה, סיכון לא שיטתי).

יחד עם זאת ישנו סיכון נוסף, בייחוד למשקיע הפרטי והוא: הסיכון שלו עצמו כמשקיע. לרוב המשקיע הפרטי אין לו את הזמן, ידע, ניסיון, יכולת ניתוח של המידע וסובלנות.

דף הוראות זה מיועד למשקיע הפרטי, זה שרוצה ולא יודע אך, זה שעובד קשה למחייתו ורוצה להשקיע קצת בבורסה.

במידה והמשקיע יפעל לפי הוראות אלו, יוכל להקטין את התנודתיות והסיכון בתיק ההשקעות, לבחור מניות מתאימות, אשר יספקו לתיק ההשקעות את האיתנות הנדרשת.

תחילה נספק תאור ודרכים להתמודד עם מקרו, מיקרו ובסוף כלים להתמודדות עם הסיכון השלישי שהוא המשקיע הפרטי.

סיכון מקרו, אי וודאות על המשק – הסיכון השיטתי

אינפלציה

סיכון: לאבד את ערכו של הכסף  =>   השקעה בנכסים צמודי מדד, בחלק המנייתי של תיק ההשקעות נבחר מניות בעלות דיבידנד.

משק מוטה ייצוא

סיכון: דולר  => נטרול מטבע, בפיחות נשקיע ביצרנים ובתיסוף יבואנים.
מצב כלכלי רע בחו"ל => עדיפות לשוק מקומי (בנקים, נדל"ן, סלולר, מזון) או לשווקים אחרים כלומר עדיפות ארה"ב וקנדה מאשר אירופה.

השקעה בחו"ל

סיכון: דולר => נטרול מטבע – נרכוש תעודת סל אשר מנטרלת את המטבע. רק במידה ואנו חוששים מהתנודות של המטבע. טיפ – "אם אין צורך עתידי במטבע זר, אין מה לקנות אותו".
יידע  => משקיע במה שמכיר ו"מבין" את השפה או יכול ללמוד, רצוי דרך ת.סל ו/או קרן נאמנות.

ארצות הברית ואירופה הינם שווקים במרכז החדשות לכן המידע נפוץ יותר, שקוף יותר, ניתן למצוא את חברות הדגל של הכלכלה (תשתיות וצריכה) העולמית.

 סחורות

סיכון: תנודתי =>  בדומה למטבע – אם מישהו מפסיד מעליה אזי מישהו אחר ירוויח

אל-על ובז"ן. ניתן לרכוש ת.סל

ריבית

סיכון: שינוי בריבית  נחשב את הצפי העתידי

עליה בריבית => בחלק המנייתי נוריד חשיפה לשוק המקומי
                        בחלק (הסולידי) איגרות חוב נוריד מח"מ או פשוט נקנה איגרות חוב קצרות יותר ובכך נוריד את המח"מ ואת התנודתיות. 

ירידה בריבית => בחלק המנייתי נגדיל את החשיפה (על ידי מדד 25 או 75)

                             בחלק (הסולידי) איגרות חוב נגדיל מח"מ (יותר "בשר")   

סיכון מיקרו, אי וודאות על המניה – הסיכון הלא השיטתי

מצב החברה (השפעה חיצונית או פנימית) וחוזק פיננסי

סיכון: השפעה לא טובה תגרור נזק לאייתנות של החברה והמניה => נעדיף חברה אשר מוכרת למספר שווקים, מונופולית או משק ריכוזי (דלקים, אלביט מערכות, בזק, כיל, גזית גלוב, סלולאר ובנקים). אגב ככל שהחברה גדולה וענפה יותר ההשפעות המפטרות של איש מרכזי בחברה פחות משפיע.

מינוף

סיכון: ככל שהמינוף גבוהה המניה תנודתית מאד => בשוק יורד לא נחזיק במניה.
                                                                             בשוק עולה נחזיק במניה.

נזילות

סיכון: מניה לא נזילה, קשה למכור נקבל הפסד בשווי => נרכוש מניות אשר נמצאות במדדים המובילים. מדד 25, מדד 100, נדל"ן 15 ועוד.

סיכון אי וודאות של המשקיע

·        שימוש ת.סל וקרנות נאמנות. בידקו את מדד שארפ!!! ודמי ניהול.

·        לא יודע לבחור מבין כל החברות בענף – תקנו את הענף

·        מעריכים כי מדדי המניות יעשו טוב -
קחו כבר את 75 ולא 25.

·        נטרלו את המטבע . אם אין צורך במט"ח אז אין צורך להיות חשוף.

·        חברה גדולה עם מספר רב של מוצרים ולא אחד – אסור מניות "בינגו", חברה מייצרת ומוכרת עם תזרים מזומנים (להמתין לגז!!)

·        חברה מחלקת דיבידנדים – לבחור מתוך מדד תל-דיב. בחו"ל ניתן        לקחת חברות ענק כגון: קוקה קולה, פפסי, גוגל, ועוד.    

·        קנו מניות מתוך מדדים 25 ו-75, ואיגרות חוב מתוך תל-בונד 20-60

·        קחו את החברה עם המכפיל רווח הממוצע בענף

·        לא קונים במכה אחת – מחלקים את הסכום וקונים בפעימות.

·        לחתוך הפסדים, אסור להתאהב בפוזיציה!

בברכה,

אסף חובב,

מנהל השקעות: מס' רישיון: 11050

אימייל: Asaf.hovav@gmail.com  בלוג: אסף חובב כלכלת פרישה. פייסבוק: אסף חובב

הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר.

השקעות בחו"ל – Offshore ו- Special Tax Bond. אפשרויות למשקיע החכם

לאורך השנים המשקיע המסורתי היה משקיע את רוב כספו במשק המקומי ופחות בחו"ל. עם הזמן, התקדמות הטכנולוגיה והעברת המידע, השקעות בחו"ל איפשרו למשקיע לקבל ייתרונות לתיק ההשקעות ולחסכון כגון: תשואה ייתר, פיזור סיכונים ואפשרויות השקעה נוספות (השקעות אשר לא נגישות למשקיע בשוק המקומי)  בייחוד בעת משברים.

השקעה בחו"ל הינה מרכיב עיקרי בכל תיק השקעות, במידה והמשקיע רוצה להגדיל את התשואה בתיק ולפזר סיכונים.

יחד עם זאת חשוב לציין כי הנושא מחייב הבנה מסויימת וכן היתיעצות  עם מומחים בתחום. ישנם הרבה שיקולים נוספים ותיעדוף השקעות בחו"ל כגון: מיסים ודמי ניהול שוטף. האופיות פתוחות לכל משקיע היום גדול וקטן.
על מנת להיות נגיש לאופציות אלו, ישנם מספר מושגים שיש להציג ולפרש:

·         השקעת Offshore – הינה פתיחת חשבון בנק על שמו של המשקיע במדינה אחרת ולא בשוק המקומי. החשבון נפתח באחד מהבנקים הבינלאומיים והגדולים בעולם, כאשר המקום הגיאוגרפי שבו נפתח החשבון חייב להיות בתחום השיפוט עם רגולציה גבוהה ומפוקחת.

·         השקעת Onshore – הינה השקעה של המשקיע המקומי בשוק המקומי ובתחום השיפוטי של מדינתו, כלומר משקיע ישראלי קונה ומוכר בבורסה המקומית ובחו"ל דרך הבנקים בישראל.

·         Special Tax Bond – בדומה לפתיחת חשבון ב-offshore המשקיע "בונה" או "יוצר" חשבון כאשר כל ההכנסות מהשקעותיו נכנסות לאותו חשבון. היתרון העיקרי הינו הקלות במס באופן חוקי ואפשרויות רחבות מאד להשקעה לדוגמה: קרן להשקעות אשר מרוויחה ממעונות לסטודנטים.

בנקודה זו חשוב להדגיש כי Offshore  ו- Tax Bond הם מושגים דומים מאד ולכן לרוב ניתן לראות כי הרבה אנשים מפרשים אותם כאותה אחת.

הסיבות העיקריות לכדאיות:

·         ייתרון בהפחתת מס – רווח הון ותזרים מזומנים.

·         פיזור רחב מאד של הסיכון ובכך הקטנת התנודתיות של תיק ההשקעות. בנוסף הקטנת הסיכון של השוק המקומי בכך המשקיע משאיר לעצמו אופציה ושומר על אחוז מסויים מכספו בחוץ.

·         מגוון רחב מאד של אפשריות השקעה. מגוון רחב הרבה יותר מהאפשריות של השוק המקומי. הבורסה והמשק הישראלי לא מאפשר למשקיע: להרוויח, לפזר סיכונים, לשמור על כספו ועל ערכו בדומה למשקיע חכם.   

·         דמי ניהול שוטפים נמוכים מאד כ-0.3%-0.45% שנתי מהתיק (אין עלויות קניה ומכירה).

·         ייתרון של עזבונות וירושה.

·         רגולציה ושמירת צנעת הפרט גבוהה.

·         נקודה נוספת וחשובה מאד – אפשרות לקבלת ייעוץ ועזרה בניהול ההשקעות על ידי חברות פיננסיות מהמובילות בעולם (בנקים, חברות ביטוח וייעוץ, קרנות השקעה), כאשר ניתנת האופציה למשקיע אשר החברה המייעצת מיתחייבת על ההשקעה אך לא על התשואה. בנוסף המייעצת בוחנת ומדרגת (דירוג פנימי) את קרן ההשקעה.

כמובן שיש צורך להציג גם את הדיון של הצד השני:
למשל בחירת המקום והגוף פיננסי לעבוד הינו הקריטי ביותר ולכן חשוב ביותר לקחת ייעוץ והדרכה לפני, שכן הנושא מורכב ובעל סיכונים.
הרבה אנשים בעולם מנצלים דרך זו על מנת להלבין כספיים (עבירה על החוק),
ישנם גופים וגורמים בעולם אשר טוענים כי אופציות אלו, גורמות לתחרות בין מדינות על "ליבם" וכספם של המשקיעים ובכך גורמים שאותה מדינה, מארחת, מקבלת תקבולי מס נמוכים בחזרה דבר המקשה על המקומיים.

ניתן להבין כי ישנן הרבה סיבות וכדאיות למשקיע  ב-Offshore ו- Tax Bond בטח בימנו אלו ובטח מתוך מגוון האפשריות שיש, אך יחד עם זאת ישנה חובה לקחת ליווי של מנהל השקעות לאורך התקופה. מנהל ההשקעות יחבר את המשקיע עם גוף פיננסי בינלאומי אשר ייעץ ויתחייב על ההשקעה. המשקיע מגדיר את רמת הסיכון ותשואה המתבקשת והגוף הפיננסי בונה את מרקם ההשקעה והפיזור המתאים ללקוח.
אני אישית עובד בשיתוף פעולה עם גוף בינלאומי ענק ומוכר בעולם אשר עובד עם הבנקים הטובים והגדולים ביותר בעולם, בשם Global Investment Solutions, אשר מתחייב ללקוח על ההשקעות ובוחן את הקרנות והאופציות השקעה עוד לפני הצגתו ללקוח ולכן מוכן להיחייב על ההשקעה אך לא על התשואה!!   

הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר.

פייסבוק: אסף חובב

מתי נקנה איגרת חוב: 8 צעדים ברורים ולא מורכבים.

ישנם מספר חוקים/ נקודות אשר אם חלקם מתקיימים אזי ישנה כדאיות בקניה. בחלק זה של המאמר אני רוצה להיות יותר פרקטי מאשר תאורטי:

1.      הריבית המגולמת באיגרת חוב מתאימה לתיק ההשקעות...דרישת המשקיע ביחס לסיכון.
הסיכון מתחלק למספר נקודות: שינויים בריבית ומצב החברה (היכולת לשלם).  

·                                   על המשקיע לעשות 2 ניתוחים קטנים נוספים:

האחד – מציאת אינפלציה שנתית
בוחנים 2 איגרות חוב האחת ממשלתית שקלית והשניה צמודת מדד למשך 12 חודשים, ההפרש הינו צפי לאינפלציה השנתית. במידה והתחזית קטנה מ-2 אזי אין צפי שהנגיד יעלה את הריבית. רמז קטן (ניתן לקנות איגרות חוב ארוכות יותר). אגב לא חייבים לעשות את החישוב לבד ניתן פשוט להיכנס לסקירות מאקרו של הבנקים (באינטרנט).

השני – צפי להורדת ריבית
על מנת להעריך את ציפיות השוק לגבי הריבית האמורה להיות במשק הישראלי, ניתן להשתמש בנוסחה הבאה:מק"מ (ל12 חודשים) /2 =  (Rf + X). לאחר שמוצאים את הריבית אשר השוק מגלם, את התוצאה מחסירים מריבית בנק ישראל. ההפרש הינו הערכה של השוק בכמה הריבית אמורה לרדת. חשוב לציין כי התוצאה הינה רק הערכה. הערכת השוק לא מחייבת את הנגיד לגבי הריבית או בכמה להוריד את הריבית. במידה ויש צפי להורדת ריבית אזי איגרות החוב הארוכות יעשו רווח הון: מח"מ (משך חיים ממוצע)*אחוז הריבית שהנגיד הוריד). RF – ריבית בנק ישראל (ריבית חסרת סיכון).

2.      מח"מ מתאים. בחירת המח"מ המתאים תלויה גם פה במספר נקודות:
אינפלציה שנתית צפויה גדולה - אזי סבירות גבוהה מאד שהנגיד יעלה את הריבית במשק ולכן לא רצוי לקנות איגרות חוב בעלות מח"מ ארוך. המשקיע יקבל הפסד בשווי האיגרת:
מח"מ (משך חיים ממוצע)*אחוז הריבית שהנגיד העלה).
 אינפלציה שנתית צפויה קטנה – אזי אין צפי שהנגיד יעלה את הריבית במשק ואולי אפילו יוריד את הריבית. לכן ניתן ורצוי לקנות איגרות חוב בינוניות – ארוכות.

    

3.      יש כתובת לאיגרת חוב....קרי בעלי החברה מיהם? (מדינה, חברת בבעלות מדינה, קונצרן גדול).

4.      מיקומה בענף כנגד המתחרות (ניתן לראות בדוחות של החברה, וגם לקרוא באינטרנט).

5.      ניתן לראות בדוחות הכספיים כי הרווח התפעולי עולה או יציב לאורך זמן. במידה וירד או עלה בפתאומיות ניתן להיכנס לביאורים ולראות למה.

6.      לבחון את ההשקעה כל חודש: לבד או עם היועץ בבנק. בנוסף לבחון את הצפי להורדת ריבית.

7.     אין ואסור להחזיק את האיגרת חוב עד לפידיון – בטח מתי שהריביות במשק נמוכות. 

8.  רצוי לקנות מספר איגרות לצורך פיזור סיכונים. 

הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר.

אזהרה! בועה ומלכודת לפנינו - שוק איגרות החוב הקונצרנים

קיומם של מספר אלמנטים, עליהם נרחיב בהמשך, יצרו סיטואציה שבה הרבה מאד מאיגרות החוב הקונצרניות, בייחוד במדדים המובילים: מדד תל-בונד 20 ו-40, מספקות למשקיע תשואה נמוכה בעד רמת הסיכון. כלומר ה"פיצוי" שהמשקיע מקבל עבור השקעתו ולקיחת הסיכון הנה, נמוכה לא מהווה ולא תואמת את רמת הסיכון הצפויה.

ניקח לדוגמה, איגרת חוב קונצרנית ונערוך השוואה ביחס לאיגרת חוב ממשלתית זהה עם אותו המח"מ (משך חיים ממוצע). ההפרש בין התשואות יניבו לכל-היתר, את התוספת או ה"פיצוי" אשר המשקיעים  דורשים מאיגרת החוב הקונצרני עבור לקיחת הסיכון. לעומת-זאת,  איגרת חוב ממשלתית הנה,  חסרת סיכון ולכן, ההפרש בין התשואות מאפשר למשקיעים לראות, את מידת התמורה מול מידת הסיכון באיגרות חוב קונצרנים ואם, עבור הפרש זה, כדאי לסכן את כספם.  

דוגמה נוספת- איגרת חוב פז נפט אגח ב' (מתוך מדד תל-בונד 20) בעלת מח"מ של 2.03, צמודת מדד ותשואה שנתית נטו של 0.19% (הנתונים נלקחו מתוך מערכת ביזפורטל). נשווה לאיגרת החוב ממשלתית צמודה 0614 עם מח"מ 1.76 ותשואה שנתית נטו של -0.88%.
ניתן בקלות להבחין על פניו כי אם נתחשב בעמלות קניה ומכירה באיגרת חוב הקונצרנית (0.1% בקנייה ובמכירה) אזי התשואה על איגרת חוב שלילית. בכך המשקיע יקבל רק את המדד, קרי אינפלציה, השנתי בניכוי התשואה השנתית של האיגרת. כך, למעשה לא ניתן יהיה אפילו לשמור על הערך (כוח הקנייה) של הכסף וזאת למרות הסיכון.

למה זה קורה?

מספר אלמנטים אשר משפיעים על שוק ההון גרמו לכך:

·         וועדת בכר – העבירה את כל שוק הפנסיה לבתי השקעות פרטיים, ואלו הגדילו את שוק איגרות החוב הקונצרניות מ-15 מיליארד שקל ל360 מיליארד שקל תוך מספר חודשים.

·         וועדת חודק – הוקמה כתוצאה ממשבר האשראי ב-2008, תוצאותיה גרמו לכך, כי המוסדיים (קרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוח מנהלים וקרנות השתלמות) המזרימים כ-95% מס"כ הכסף המוזרם בשוק ההון, לא יכולים להשקיע את כספי הקרנות בכל נייר ואיגרת חוב. הועדה סיפקה מספר דרגות ודרישות הן מהמוסדיים והן מהחברות כגון: איתנות פיננסית של החברה ושל חברת האם והבת, באיזה מדד נמצאת איגרת החוב ועוד. התוצאה היא, ש-95% מכספי הקרנות המוסדיים מסופקים למספר מצומצם של איגרות חוב, דבר המקטין את התשואות.

·         מספר רב של חברות בבורסה הישראלית נמצאות עם ה"ערת העסק החי". נתון אשר מצמצם את האפשרויות להשקעה. 

·         חוסר הנפקות – מספר הנפקות מועט לא קיים.

·         ריבית נמוכה – קיים חשש שלטווח הבינוני (אינפלציה) הנגיד, יעלה את הריבית במשק, דבר העלול לגרום למשקיעים הפסד הון על השקעתם באיגרות חוב ארכות טווח. 

מלכוד בשוק איגרות החוב הקונצרנים- יש צורך לחולל שינוי בשוק ולגרום לעוד הנפקות, להקל על השקעות בחו"ל.

בימים אילו, המשקיע אמור לבחון את צעדיו, בעין מקצועית, לערוך בדיקה של הפרשי תשואות בין אלטרנטיבות שונות ולמצאו את ההשקעה הנכונה.

אשמח לענות על שאלות 

הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר.

ניצול מצב מתוח לעשיית רווחים

במאמרי הקודם ("ניתן להרוויח ממשבר –תוצאות עבר וצפי לעתיד") הזכרנו אתQE3 , ומה עלולה להיות ההתרחשות כאשר המשקעים יחששו שבנר הפדראלי בארצות-הברית יאשר את  QE3 וישקף את ההשלכות הצפויות בשוק לאחר אישורו.

נכון להיום המאמר הקודם חזה את המציאות. כל משקיע אשר פעל על-פי הנחיות המאמר הקודם ולפני אישור התכנית QE3 הרווח בגדול. כן, נפתח חלון הזדמנויות לתקופת ארבעה חודשים, זאת, ניתן לראות בעליות: מתכת, זהב עלה בעשרות אחוזים ומטבעות. בימים אילו, מתבצע תהליך של "מימוש רווחים". הסוחרים והמשקעים לוקחים רווחים לקופתם.   

אני רוצה לפרט קצת יותר מה למעשה הבנק הפדרלי אישר:
הבנק יקנה איגרות חוב מגובות משכנתאות בסך 40 מיליארד דולר לחודש,
ישאיר את הריבית ברמה של 0-0.25% עד 2015, וימשיך בתכנית ה-Twist.
בניגוד לתכניות הקודמות לא נאמר מה גודלה של התכנית ולכמה זמן, יש בזה משהו מסקרן למנהלי השקעות ולסוחרים, שכן אנחנו לא יודעים אם התכנית הזאת תהייה יותר גדולה מקודמותיה או יותר קטנה (אולי זו גם היית מטרת הבנק הפדרלי). ברננקי נגיד הבנק הפדרלי אמר כי בחודש דצמבר יודיע אם ימשיך ויגדיל את התוכנית או יפסיק.

על כל מקרה אני סבור שאנחנו נראה שוק חיובי לאורך התקופה עד דצמבר.

נדרשת זהירות מרבית בעתיד כלכלי מעורפל שנובע מכמה סיבות

§         ארצות-הברית, מתקשה לצאת מהמשבר של 2008: אבטלה עדיין גבוהה לדוגמה במדינת "נבדה" אחוז המובטלים גבוה כ20%. בנוסף הדולר חזק מידי, דבר שאינו מאפשר יציאה מהמשבר הכלכלי.

§         כלכלת סין מתכווצת. אחת הסיבות לך שהלקוחה הגדולה שלה אירופה נמצאת במשבר כלכלי עמוק.

§         אירופה נמצאת במשבר כלכלי: אוצר הממשלתי נמצא בשפל, אחוזי אבטלה גדלים, אלימות ברחובות ועליית הימין הקיצוני.

§         לדעתי, התוכניות הכלכליות המוצעות על-ידי ממשלות, אינן תואמות את המציאות הכלכלית העכשווית למשל: סין פרסמה שבוע שעבר תוכנית חילוץ עצמאית, אירופה אישרה קרן ESM בדומה לארצות הברית.

 אני לא מוצא לנכון לכתוב כאן עוד המשבר ולהרחיב ייתר על המידה, אני רוצה לתת לתלמידים שלי ולכל אלו העוקבים אחרי מה כן ניתן לעשות ואך אולי בכל זאת נוכל להרוויח.
נבחן מספר תחומים להשקעה.

תחומי השקעה מומלצים:

·         סחורות חקלאות – האוכלוסיה גדלה, השטחים קטנים ומזג אויר "משתגע" בעולם הורס הרבה מאד מהגידולים. למעשה אפיק החקלאות טוב וחשוב לתיק ההשקעות: "מניה יכולה ליפול 100% לעומת זאת אוכל אנשים עדיין יצרכו".
חשוב לי לפה לציין נקודה נוספת כי הסוכר הינו חלק מרכזי בתפריט היום יומי שלנו ובייחוד החל מסוף חודש אוקטובר תחילת ינואר מתי שכל העולם (העולם הנוצרי כמובן) מכין את עצמו לחגים (ארוחות משפחתיות ומתנות) במהלך דצמבר, כך למעשה עלול להיפתח ראלי מאד חזק על הסוכר.

·         תשתיות – חברות תשתית כגון בניה, כבישים, תחבורה כבדה (קטרפילר) ועוד יהנו ראשונים מכל תוכניות החילוץ.

·         אגרות חוב של מדינות - כגון: ברזיל, ישראל, אוסטרליה, ניוזילנד. סכנה מיוחדת בשינוי המטבע, כלומר שינוי המטבע של השקל כנגד הדולר האוסטרלי לדוגמה.

·         נדל"ן – נדל"ן בישראל יישאר חזק מאד במשחק ולהערכתי ימשיך צפונה. זהירות גדולה מאד בכל הקשור לנד"ן בחו"ל בטח בארצות הברית. שאני רואה ושומע מלקוחות אך מנסים לפתות אותם, כמו שאני אומר לתלמידים שלי – לא להכנס למיטה חולה!.

·         תעשיית הנשק – בייחוד נשק מתקדם טכנולוגי.

בבקשה לזכור כי כמו כל דבר בעולם יש סכנה בחלק מן האפיקים למעלה בייחוד בחקלאות ושינויי המטבע.

אשמח כמו תמיד לענות על שאלות

הייתי קורא לזה ניצול מצב קשה לעשיית רווחים

הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר.

"פותחים אשנב" – אורח חיים רווחי

לאחרונה הציבור הישראלי מקבל מידע על פעולות האוצר והרגולטור הישראלי לגבי כספי חסכונות שלנו הנחסכים בעמל רב. מוקד המידע מופנה אל ליבת  החסכונות: ביטוח מנהלים, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות.

מנקודת ראות מקצועית של מנהל תיקי השקעות, זה אומר, החיזוי והניבוי העתידי הופך להיות מורכב שבעתיים. למשל למה הדבר דומה? לנסיעה ברכב בכביש מפותל ב-180 קמ"ש ולנסות לצלוף מהרכב ולקלוע! האם הצלף יצליח? שאלת המיליון דולר.

אם-כן,  מהם הנתיבים העומדים לצידו של מנהל השקעות (הצלף) להגנה על האיש הממוצע החוסך בעמל רב?

נכון לומר כי, העתיד הכלכלי על-פי המסרים מהעולם ומהארץ, אינם מעודדים ולא מבשרים כי,

                                                  "יהיה טוב".

קיימת האפשרות לאחוז בפחד ואף בחרדה מול עתיד כלכלי מעורפל והחוסר הוודאות האופף אותו. אך במקביל קיימת אפשרות ריאלית ובהישג יד-  ניתן להיערך בצורה יעילה ומבטיחה יותר לשמירת חסכונותינו.  כל פרט שיבחר להיות מודע להשלכות של המדיניות הכלכלית רבת התהפוכות יאפשר לו לצמצם למינימום את ערפול הכלכלי בתיק השקעותיו.

הכיצד, אמורים אנו לחזות את העתיד הכלכלי המטלטל בנו? האומנם ניתן?!  ניתן וניתן לשנות כל מציאות, בהערכות נכונה. הכיצד ?

ראשית- שאלות רלוונטיות שהן לכאורה פשוטות ומוכרת : מי החוסך ? מי המשקיע ? מה מצבו המשפחתי כיום? ומהו מערך הפנסיוני העתידי של המשקיע ? כיצד עונים על אותן שאלות שלכאורה הן פשוטות ? !

נכון, כדי לענות על השאלות אילו בצורה מושכלת- יש להכיר, להבין ולקחת בחשבון מספר היבטים כלכליים עתידיים והם:

נצעד ביחד על-פי מתווה המוצע במאמר הנוכחי. לדעתי המקצועית, הסיכוי להצלחה יהיה גובה יותר כאשר :

v     בראש וראשונה לדעת להבין את הנתונים,  לנתחם ולנסות להגיע לגורמים העיקריים המשפיעים בהווה על תיק החיסכון והשקעות עתידיות.

v     ובטרם  נענה על שאלות המבטיחות את עתידנו הכלכלי-  יש להכיר ולתת את הדעת על אותם, הדגשים, פרמטרים וקופת חיסכון המוצגים במאמר,  בשני שלבים :

 שלב א':   הכרת- הגורמים

קרן-פנסיה

קרן הפנסיה כיום, אינה מבטיחה כבעבר את גודל סכום ההקצבה. המשמעות- לגבי ביטוח מנהלים- אובדן היתרון היחסי על-פני קרנות הפנסיה. שינוי מדיניות כלכלית זו מדגישה שלא ניתן להבטיח מקדם קצבה כלומר, סכום המובטח חודש בחודשו למשקיע ו/או לגמלאי.

הסיבות לשינוי מדיניות כלכלית נעוצה ב:

*רמת הסיכון הכלכלי הגלובאלי עלתה, ועל פי הערכות רמת הסיכון עלולה אף להצפין.

*גובה דמי ניהול גבוהים שגובים : קרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוח מנהלים, קרנות השתלמות וניהול תיקים באמצעות בתי ההשקעות.

*עליית תוחלת חיים.

אינפלציה

כוחו וערכו של הכסף (כוח קנייה)- האינפלציה משקפת ומציגה באופן שטתי את עלות המחייה בעולם ובארץ. 

בארץ האינפלציה השנתית נעה בין 2.9% ל- 3.5%- במידה וההשקעה לא הניבה כ- 3.5% שנתי נטו אזי ערכו של הכסף יורד. על-כן, ההשקעה חייבת להניב מינימום את ערך האינפלציה השנתית על מנת לשמור על ערך הכסף (כל אחוז מעבר לזה ניתן לראות כרווח).

תוחלת חיים

כידוע אורך חיו של האדם הולכים ומתארכים- משמעותם לגבי חסכונות הציבור. חייב החיסכון להספיק ליותר זמן מבעבר ולענות על יותר צרכים.

פיזור וגיוון השקעות

חוסר הכרה והבנה מספקת של המשקיע הממוצע, מביא לחוסר פיזור השקעות בתיק השקעות האישי. המשמעות: השקעות לטווח ארוך יוצרות שחיקה בכספי החסכונות כלומר, להפסדים גבוהים ומיותרים לאותו משקיע. לדעת המשקיע הממוצע שלא בקי ברזי הנושא, אם ישנה חברה או ענף זה או אחר, יוכל להבטיח את כספו. זוהי טעות נפוצה בקרב המשקיע הממוצע.

אם המשקיע, לא יעקוב  אחר המטוטלת הכלכלית שנע ב-180 קמ"ש  כפי שציינתי בתחילת המאמר, ימצא עצמו נרדם בשמירה. ניתן לראות בוודאות כיצד השקעה בענף זה או אחר שוחקת את החסכונות לאורך זמן. מצב זה,  מוביל אל הפסד מיותר שניתן למנוע אותו. הפסד זה נשלט על-ידי המשקיע ועליו מוטלת האחריות למנוע את שחיקת כספו.

שלב ב' :  פתרונות אפשריים

מניות- דיבידנדים

אחת הדרכים כדי להתגבר על האינפלציה (כוח קנייה) של 3.5%, היא רכישת מניות בארץ ובחו"ל, הנותנות דיבידנדים כל שנה ולאורך זמן, באחוז גבוה מזה של האינפלציה השנתית.
 חשוב לציין, כי  עקב חלוקת הדיבידנדים שווי החברות לא גדל בדומה לשאר החברות, שלא מחלקות דיבידנדים, לכן חלוקת הדיבידנדים מאפשרת פיצוי גבוה. 

איגרות חוב

דרך נוספת להכנסה שוטפת ולשמירת ערכו של הכסף היא, רכישת איגרות חוב.  מומלץ על איגרות חוב ממשלתיים בשילוב עם איגרות של חברות (קונצרנים). איגרות אלו מהווים שמירה והכנסה נוספת לחסכונות העתידיים. בשוק קיימות שתי איגרות חוב לרכישה והן: איגרות חוב שיקליות ואגרות חוב צמודות מדד. רכישה מאוזנת בין איגרות חוב ממשלתיות שתשואתן נמוכה יחסית, אבל, בטוחה יותר, וביחד עם איגרות חוב של חברות(קונצרנים) תביא לסיכוי טוב יותר לרווחים.

מהו הרווח של איגרות חוב למשקיע: חלוקת קופונים במהלך השנה והחזרת הכסף המושקע בתום פקיעת איגרת החוב. חשוב לציין , כי ניתן לרכוש איגרות חוב באמצעות קניית תעודות סל וקרנות נאמנות ומאידך.  המשקיע מחויב בדמי ניהול על חשבון הרווחים.

נדל"ן

רכישת נכס כגון : בית, דירה, חנות  וכ"ו. הנדל"ן מהווה נכס לביטחון סוציאלי עתידי המכניס הכנסה שוטפת חודש בחודשו. לרבים מאתינו  אין את הסכומים גדולים הנדרשים להשקיע בנדל"ן. לכן רובנו נזקקים ללקיחת משכנתא. חשוב מאוד לפרוס את המשכנתא (בעיקר לצעירים) לאורך תקופה ארוכה ולוודא כי שכירות הנכס יחזיר בוודאות את תשלום המשכנתא. חשוב-לציין, בשונה מקרנות פנסיה, אחרי 30 שנה המשקיע יקבל את ההון שנחסך, וגם, קצבה חודשית בערך שווי הנכס ובנוסף יוכל להשאיר ירושה לילדים בניגוד לקרן פנסיה. אך כרגיל לא הכול נוצץ. נדל"ן  נועד לחסכון לאורך זמן על-כן הוא מורכב ומסובך, לכן, מומלץ בחום להסתייע במומחה בתחום ולהצטייד באורח רוח.

רכישת ביטוח בריאות וסיעוד פרטי

הברירה שנותרה בידי המשקיע מהשורה החי במדיניות כלכלית המוצעת כיום,  היא רכישה ביטוח בריאות וסיעוד פרטי. אין צורך להרחיב בנושא קופות חולים הנתמכות מידי שנה תקציבים ממשלתי. תקציב המצטמצם מדי שנה ואין בידי קופות החולים די, משאבים כלכליים להבטיח בריאות וסיעוד ראויים. לכן, המשקיע צריך וחייב לקחת את גורלו בידו. יש לזכור כי, עלות של אדם סעודי נע ביו 15.000 שקל לבין  20.000 שקל (הקופות מבטיחות רק כ-5.000 שקל).

מטבע חוץ

המשק הישראלי הינו,  משק מוטה יצוא, ובשונה למשק האמריקאי, שברובו מייצר לצריכה פנימית. על-כן קימות במשק הישראלי תנודות גבוהות  המושפעות ממשקי העולם. מצב היוצר חוסר ודאות כלכלית לכלל הציבור. המלצתי- יש להשקיע אחוזים בודדים במטבע חוץ, באמצעות, רכישת מניות המושפעות מפעילות במטבע זר ו/או דרך רכישה של חברות בחו"ל המחלקות דיבידנדים.

קרנות הפנסיה, קופות גמל, ביטוח מנהלים.

רוב הציבור הישראלי דואג לעתידו ועתיד יקיריו, ולכן חובה עליו על-פי חוק להפריש כל חודש סכום כסף מסוים. על-מנת לצבור הון בגיל פרישה, שממנו יוכל לקבל הכנסה שוטפת או לחילופין סכום חד-פעמי הוני. במקביל חובה על המשקיע לבצע בדיקת מסלולי השקעה  במהלך השנה. הבדיקה זו,  מומלץ להתבצע באמצעות איש מקצועי בתחום,  נטול אינטרסים זרים זולת אינטרס המשקיע. בנוסף על המשקע לבחון היטב את נושא השארים (מוטבים). רצוי ומומלץ להגדיל את ביטוח הריסק בגיל צעיר. מומלץ להקטין את ביטוח ריסק עד לביטול המוחלט ככול שגיל העמית עולה. 

דמי ניהול

חובתו של המשקיע, לקיים משא ומתן אסרטיבי עם קרנות הפנסיה וחברות ביטוח. גביית דמי ניהול (מתוצאות ועדת בכר), גרמו לירידה משמעותי ברווחיות ופגעו באופן ישיר בחסכונותינו העתידיים.

משקיע העובד במקום עבודה שמאוגד באופן קולקטיבי, ייהנה מאפשרות להורדה בדמי הניהול. לעומת זאת, משקיע העובד במקום עבודה שאינו מאוגד, עלול לשלם דמי ניהול גבוהים באופן משמעותי ביחס לעמיתו העובד במסגרת מאוגדת ברמה קולקטיבית.

כיצד להתמודד-  ניתן ליצור קבוצה של מספר אנשים, שעובדים בענפים שונים ובמקומות עבודה שונים ולפנות יחדיו לאותה קרן פנסיה או לחברת ביטוח, ( מומלץ ורצוי שהיו מלווים במומחי בתחום) להיכנס למ"מ ולהביא להורדת דמי הניהול אצל אותה קרן פנסיה או חברת ביטוח להורדת דמי הניהול, למינימום האפשרי ביחס לחברות המתחרות.

    אשמח,  לעמוד לצידה של כול קבוצה החפצה בסיוע להורדת דמי הניהול. 

לסיכום

הערכתי המקצועית היא -  על כול אחד מאיתנו לקחת בחשבון שלושה היבטים חשובים,  לעתידו: בריאותו,  בריאות משפחתו  והונו הנוכחי. כדי,  להבטיח את עתידו ועתיד יקיריו.

כפי שנאמר לאורך המאמר, ניתן להבין כי הנבואה ניתנה לנביאים, אך לא לאנשי מקצוע בתחום. כן, ניתן לראות כיוונים ונתיבים הוליסטיים כלכליים (חלקם מוזכרים במאמר). ובנוסף ניתן, להסיק מתוך התרחשויות והסתברויות .  זו הדרך המתאפשרת במציאות כלכלית המונהגת בארצנו. בדרך זו, הסיכוי גדול יותר להגן ולהגדיל הכנסה עתידית שלנו.

על-כן - חובת המשקיע להכיר ואף ברמה ההוליסטית את ההתרחשויות שעלולות לצוף. דרך שתוביל אל גיוון כלכלי מושכל ולבניית  תיק השקעות עם פיזור השקעות מחושב, הלוקח בחשבון אפשרויות רבות כדי ליצור מינימום סיכונים נוכחיים ועתידיים.

          בכל אחד מהנתיבים המוצעים במאמר נדרשת בהכוונה מקצועית לפני רכישה.

אשמח לסייע ולעמוד לצידכם בכול נתיב, המותאם לכל עמית  וכן, להיכנס למ"מ להורדת דמי הניהול אם תהיה קבוצת אנשים החפצה.

הכותב הינו בעל רישיון לניהול תיקים והשקעות. ייתכן כי לכותב יש עניין אישי בנושא (ניירות ונכסים פיננסים). הייעוץ ו/או כתבה ו/או הבלוג לא מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע הינה לצורך אינפורמטיבי ו/או כללי בלבד ואין להסתמך עליה לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא וכן אין לראות בה תחליף לייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי בכל נושא אחר.